קולולושה - עברית לשון שפה podcast

#מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית #ירעם נתניהו #לימודי עברית #חינוך #לימודי שפות

36:56

What makes some people supercommunicators? How can you become one too? This is the central lesson in Charles Duhigg’s bestseller Supercommunicators: How to Unlock the Secret of Communication. Charles and Chris dissect what makes messy conversations so great, how to ask deep questions, and whether women and men communicate differently. They also discuss the different rules for different technologies — from telephones to Facebook to Signal — and how cautious politeness may be the best method to communicate effectively online. Follow Host: Chris Duffy (Instagram: @ chrisiduffy | chrisduffycomedy.com ) Guest: Charles Duhigg (Instagram: @charlesduhigg | LinkedIn: @charlesduhigg | Website: https://charlesduhigg.com/ ) Links Supercommunicators: How to Unlock the Secret Language of Connection The Power of Habit: Why We Do What We Do in Life and Business Subscribe to TED Instagram: @ted YouTube: @TED TikTok: @tedtoks LinkedIn: @ted-conferences Website: ted.com Podcasts: ted.com/podcasts For the full text transcript, visit go.ted.com/BHTranscripts Interested in learning more about upcoming TED events? Follow these links: TEDNext: ted.com/futureyou Hosted on Acast. See acast.com/privacy for more information.…

קולולושה - עברית לשון שפה

系列首页•Feed

Podcast by ירעם נתניהו

82集单集

קולולושה - עברית לשון שפה

49 subscribers

updated 19天之前

系列首页•Feed

Podcast by ירעם נתניהו

82集单集

#מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית #ירעם נתניהו #לימודי עברית #חינוך #לימודי שפות

所有剧集

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 80: "לצמצם את מספר החריגים בלשון" / ד"ר אורלי אלבק 57:58

19天之前57:58

57:58

גישה חריגה בשאלת מה נכון או לא בשפת העברית: הכללים חשובים מהיוצאים מהכלל ומההגייה הרווחת בציבור, יש להכשיר את יכַל אבל לא את יושן, יש לכתוב צוהוריים והיתלבש - וגם: אם יש לבצע שידוד מערכות בשם המספר, ומה ההרגשה להיות קול קורא במדבר בגישתו זו. *** "הייתי מצמצמת את מספר החריגים בלשון עד מאוד כי החריגים הרבּים מעיקים וקשה לזכור אותם" - לד"ר אורלי אלבק יש גישה חריגה בשאלת התקן בשפת העברית. הכללים, ההכללות, הסדרת המערכת וההיגיון הלשוני (הגיון הלשון) חשובים לה מן הפרטים ומיוצאי הדופן והם חשובים לה אפילו יותר ממה שרוב הציבור אומר. בשם איחוד המערכת ופישוטה היא מוכנה לשלם מחירים לשוניים. למשל: אם מחבֶּרֶת-מחבָּרות היא מבקשת להכשיר גם את איגֶרֶת-איגָרות, אם מגדָל-מגדְלי־ היא מבקשת להכשיר גם תושָב-תושְבי־. בשיחה עימה בדקתי את הגבולות שלה בשלל נושאים: * האם היא תאשר את הצורות ליסוע וליגוע * למה היא מבקשת להכשיר את יכַל אבל לא את יושן * שם המספר - האם היא בעד לשנות את הכלל ולהתאימו למה שרוב הדוברים אומרים? * צומת - אם לדעתה יש לקבוע שהמין הדקדוקי יהיה גם נקבה * יש לי את - היא תכשיר את הצורה? * על משקל פָּעיל לעומת פְּעיל - אם היא תאשר את צָמיג, רָכיב * על צורת הרבים של שנתון - התקן לעומת ההגייה הרווחת * על צורת הנטייה של עַיִר ושל דַיִש * כללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) - על הרצון שלה לכתוב צוהוריים, היתלבש. עוד שוחחנו על כך שהיא רואה בחיוב את החלטה האקדמיה ללשון להתיר גם את קֵן ציפור, חלַב אם וכן שני נסמכים לסומך אחד (מורי ומורות ישראל; חברי וחברות הכנסת), וכן דנו בהבדלים בין הגישה שלה ובין הגישה של פרופ' חיים כהן שעימו הקלטתי פרק בנושא הזה והאוחז בגישה שונה. *** ד"ר אורלי אלבק - לשעבר עובדת האקדמיה ללשון במשך 25 שנים, שם ריכזה את העבודה במאגר המונחים וניהלה את מדור ההשתלמויות של האקדמיה. היום חברה בצוות מחקר ופיתוח של עיבוד ממוחשב של העברית בדיקטה ומרצה בתוכניות לעריכת לשון (כולל במרכז ללימודי הטקסט – שם שנינו מלמדים) ובהשתלמויות למשפטנים. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 79: שינויים ותמורות בקביעות האקדמיה ללשון / פרופ' חיים כהן 1:13:43

19天之前1:13:43

1:13:43

האם האקדמיה ללשון "נכנעת" לדוברים, למה הוא אינו כותב משכנתה אלא משכנתא, והאם הוא היה לוחץ על כפתור שיגרום לכול לדבּר לפי התקן (התשובה מפתיעה!) - קריאות כיוון בשאלת התקן העברי, וגם איזו ביקורת יש לו על פרסומי האקדמיה ללשון ברשת.*** אפשר לסכם: אין מתכון. אין מתכון מסודר מתי לאשר מילה החורגת מן הכללים ומתי אין לאשרה, אבל בכל זאת יש קריאות כיוון מסוימות בשאלה המורכבת הזו כשבאים לפסוק מה תקין בעברית ומה לא. למשל מה רוב הציבור אומר ולמשל אם מצינו(!) חריגות כאלה במקורות. בשיחה עם פרופ' חיים כהן דיברנו על תֶקן ועל סטנדרט, מתי החלה מגמת תיקוני הלשון של הדוברים, על מהו מדד המוזרוּת של המילה התקנית (רֶכֶֿז התקני [מלשון תרכיז] לעומת רכּז הרווח), ושוחחנו על שינויים בהחלטה של האקדמיה ללשון (למשל: רק קומתיים - אפשר גם קומותיים). עוד נושאים ומילים שעסקנו בהם בפרק ובהם גילה פרופ' כהן את דעתו על פסיקות האקדמיה ללשון: * אה֫בתם/אהבת֫ם - למה לא מפריעה לו צורת המלרע * משכ֫נתה/משכנת֫ה - למה מפריעה לו צורת המלרע * למלא/למלות - למה אין בעיה בצורה למלות * הוא מֵעֵז/מֵעִיז - מתי הוא עצמו משתמש במילה מעיז * יָכַל - למה אם הכשירה האקדמיה את יָשַן, קָטַן עדיין לא הכשירו את יָכַל * שם המספר (חמש שקל, שמונָה עשרה, שמונָה מאות) - האם האקדמיה ללשון צריכה להכשיר את השינויים בתחום הזה * אוֹתכם/אֶתכם - האם יקבל את הצורה ההגיונית אותכם שגם מתועד פעם אחת במקרא * מַגָב/מגֵב - למה הצורה מגֵב אינה הכרחית כלל * נמָל/נמֵל - על הסתירה שיש בצורת היחיד לעומת צורת הרבים * נראֶה/נראָה לי - על ההיגיון בחריגה מהתקן * משקל קטלה - על הריבוי של המשקל: חֶזקה, פרווה, עוולה וחולצה * ליסוע/לנסוע - מה דעתו על הצורה הרווחת * כללי הכתיב וכללי הפיסוק - למה כללי הכתיב נוקשים ומחייבים לעומת כללי הפיסוק שהם "אווריריים" והרבה יותר מאפשרים בפרק גם תגלו למה פרופ' כהן עצמו אינו כותב משכנתה אלא משכנתא, איזו ביקורת יש לו על פרסומי האקדמיה ברשת, והאם הוא היה לוחץ על כפתור כך שהכול יאמרו לפי התקן (התשובה מפתיעה!). *** חיים כהן - פרופסור ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן כראש החוג ללשון העברית וכראש התוכנית בעריכה לשונית וכן כראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטה זו. חבר האקדמיה ללשון העברית, ערך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה, היה חבר ועדת הדקדוק של האקדמיה, וכן יושב ראש הוועדה. היה עורך כתב העת לשוננו לעם של האקדמיה, וכן היה חבר המערכת של מילון רב מילים. תחומי מחקרו הם לשון חז"ל ולשון התפילה.*** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 78: זואולוגיה ובוטניקה בשירות עולם הלשון / פרופ' זהר עמר 43:47

5 weeks之前43:47

43:47

האם הנשר במקרא או הצב והשפן שבתורה הם אכן בעלי החיים המוכרים בימינו או שמא הנשר הוא עיט, הצב הוא חרדון והשפן הוא משהו אחר? האם האבטיח שבספר במדבר הוא מלון, והמלפפון שבמשנה הוא מין של דלעת? על תורת המיון והזיהוי של בעלי חיים וירקות. *** למה לחשוד שחַיָה מסוימת שמוזכרת בתנ"ך או במשנה וכדומה אינה החיה המוכרת היום, ואיך יודעים לזהות מה החיה המקורית? בשיחה עם החוקר ד"ר זהר עמר דיברנו על זיהוי בעלי חיים, פירות וירקות, על ההשפעה של שפות אחרות על הזיהוי המודרני של שמות בעלי החיים או הצמחים, וגם שוחחנו על סיסטמטיקה (תורת המיון) והמיון השונה של התורה לעומת המיון של המדע. מעולם בעלי החיים דיברנו על זיהוי השמות האלה: נשר - הנשר של היום או שזהו עיט צב - צב השריון או חרדון או קרפדה שפן - שפן הסלעים או משהו אחר תוכי - תוכי של ימינו או טווס ברבור - ברבור ימינו או עוף מפוטם מעולם הירקות דיברנו על זיהוי השמות האלה: אבטיח - אבטיח של ימינו או מלון קישואים - קישוא ימינו או מלפפון גדול (מלפפון הקאטה, פאקוס) דלעת - דלעת ימינו (קלבסה) או דלעת הבקבוק (דלעת קרע) מלפפון - מלפפון ימינו או מלון או מין של דלעת *** פרופ' זהר עמר - פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, שם גם היה ראש המחלקה. בין השאר אתהמתמחה בתולדות הטבע בעת העתיקה, ובזיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל. משלב עולמות שונים במחקריו: לשון, היסטוריה, יהדות, טבע, ארכיאולוגיה ועוד. כתב ספרים שונים וחלק מהם עוסקים בזיהוי צמחים במקרא ועוד. כמו כן חקר גם את עולם הצבעים בתנ"ך. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית וחבר בוועדת השמות הממשלתית. בכל שבוע מפרסם סרטון על טבע וריאליה בפרשת השבוע, ובעל האתר קדמוניות הטבע והריאליה בישראל. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 77: השפה העברית – המאבק המזרחי הראשון / אופיר טובול 58:29

10 weeks之前58:29

58:29

תיקון עוול היסטורי: התפקיד המכריע של הציבור המזרחי בחידוש העברית כשפת אם, במלחמת השפות בטכניון, במבטא העברי ובתרבות בארץ ישראל - פרק חשוב שמספר את הסיפור המלא, כולל אישים שקדמו לבן יהודה וכאלה שפעלו לצידו. ***כשם שהסיפור המזרחי-ספרדי נעדר שנים רבות מהסיפור הציוני כך גם פועלם של יהודי המזרח בחידוש העברית לא קיבל את הבמה הראויה לו - ובפרק הזה אנחנו מתקנים עוול היסטורי. בשיחה עם החוקר אופיר טובול דיברנו על מה שהוא מגדיר "המאבק המזרחי הראשון", הרבה לפני הפנתרים השחורים, מאבק שאיחד את כל הקהילות הספרדיות בימי חידוש העברית. דיברנו על אישים מזרחים שקדמו לבן יהודה, דיברנו על כאלה שפעלו במקביל לו, וציינו אמירות של רבנים ואישי ציבור - שבניגוד למנהיגי יהדות אשכנז ששקלו לדבר ביידיש - להם היה ברור שרק העברית צריכה להיות השפה בארץ. כך למשל כתב הרב יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות: "רוח הזמן דורש מכל המדינות לכונן את ארצם ולהקים את לשונם, וכן דורש מאיתנו לכונן את בית חיינו ולהקים את לשוננו הקדושה ולהחיותה". עוד דיברנו על הסיפור המלא שכנראה לא הכרתם ב"מלחמת השפות" - התפקיד המכריע של העיתון הספרדי החֵרות בניצחון העברית במאבק הזה, שוחחנו על איך קרה שבניגוד לכל הסיכויים דווקא המבטא הספרדי נקבע כמבטא של העברית החדשה, וגם על הדבר המיוחד שהתרבות המזרחית מביאה לתרבות היהודית-ישראלית גם בימינו אנו. *** אופיר טובול – עו"ד ומשפטן, איש תקשורת ומייסד תנועת ״תור הזהב״ – תנועה העוסקת בקידום תרבות מזרחית מסורתית וזהות יהודית. עומד בראש בית התרבות ״כולנא תל אביב״ – בית לתרבות וחינוך ברוח יהדות ארצות האסלאם והמזרח.ערך את הספר: קול התור: ציונות מסורתית-ספרדית וכן את ישראל השנייה - הבשורה המתוקה, הדיכוי המר, וכתב את מהפכה של שמחה. בכתב העת השילוח כתב מאמר בשם "המאבק המזרחי הראשון" – העוסק במפעל הנשכח של היהודים הספרדים בימי חידוש העברית כלשון שפת אם. אופיר אינו איש לשון מובהק או היסטוריון, אבל הוא חקר את תחום ההיסטוריה המזרחית בתקופה שבה עוסק הפרק. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 76: מגילת איכה – לשונה וסגנונה / פרופ' אד גרינשטיין 1:26:33

15 weeks之前1:26:33

1:26:33

על צורות ארכאיות במגילה (רַבָּתִי, שָׂרָתִי) לצד צורות מאוחרות (מטרא במקום מטרה), על דו-משמעות מכוּונת במגילה, על האוסף הגדול של ביטויים וניבים בימינו שמקורם באיכה ועל המסקנה המרתקת שנובעת מהאקרוסטיכון במגילה - פרק מיוחד שמשלב בין עולם הלשון לעולם המקרא. *** אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס - פסוק אחד שמזמן הערות לשון מעניינות: על הצורה המיוחדת של שם המגילה אֵיכָה , על בָדָד שאינו מלשון בדידות, על רַבָּתִי מלשון גבירה ועל שני הסימנים הארכאיים שיש בצורות רַבָּתִי ו שָׂרָתִי (התי"ו ויו"ד בסופן). בפרק מיוחד שמשלב בין עולם הלשון לעולם המקרא שוחחתי עם פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין על צורות ארכאיות במגילה לצד צורות מאוחרות, על דו-משמעות מכוּונת במגילה, ועל מילים יחידאיות במגילה ( הכפיש , העיב ). בדוגמות לצורות הארכאיות דיברנו על כתיב חסר במגילה ( בתֻלֹת במובן בתולות ), על צורות כתיב קדומות (שי"ן שמאלית במקום סמ"ך: פורש במקום פורס ; שָׂתם במקום סָתם ), ובדוגמות של הצורות המאוחרות דיברנו על מילים מאוחרות במגילה ( מדינות ), על השפעת הארמית על אוצר המילים ( פורקן ) ועל מאפיינים של כתיב מאוחר ( מטרא במקום מטרה ; תנין במובן תנים ). עוד דיברנו על האוסף הגדול של ביטויים, ניבים וצירופים שמקורן במגילה, כמו: לא עליכם, ירד פלאים, חדשים לבקרים, למגינת ליבו, לא יסולא בפז, הוריד דמעה, בראש חוצות . בקו התפר שבין עולם הלשון לעולם המקרא נגענו בשאלה מי כתב את המגילה, אם אפשר לתארך אותה בעזרת מאפייני הלשון שלה, אילו הוכחות יש לך שאולי אישה כתבה את המגילה ומה מטרת הכתיבה שלה - יש לפרופ' גרינשטיין הצעה מעניינת בנושא. לקראת סיום הפרק דנו בכתיבת פרקי המגילה ב אקרוסטיכון - מה המטרה בכתיבה כזו, מה מלמד אותנו שינוי סדר האותיות: קודם פ"א ואחר כך עי"ן, ומדוע פרק ה אינו בנוי באקרוסטיכון אלא בדרך אחרת. *** פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין – פרופ' אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, ולשעבר עמד בראש התוכנית הבין־תחומית ללימודי פרשנות ותרבות בבר אילן. היה יועץ לכתיבת ספרי לימוד בתנ"ך לבתי ספר יסודיים ותיכוניים בחינוך הממלכתי. חתן פרס אמ"ת (אומנות, מדע, תרבות) למדעי הרוח והיהדות – בתחום חקר המקרא. הדוקטורט שלו עוסק בשפה האכדית, והוא חוקר שנים רבות את הספרות של השירה והסיפור במקרא, את הלשון והספרות של האוגרית (כנענית קדומה), ואת ספרות החכמה — בעיקר ספר איוב. תרגם את ספר איוב לאנגלית – ספר שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל – והיום כותב פירוש עברי לאיוב וכן פירוש באנגלית למגילת איכה . *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 75: הוא מנסה להחיות שפות מתות / פרופ' גלעד צוקרמן 1:29:57

20 weeks之前1:29:57

1:29:57

הוא גר באוסטרליה, ובעזרת התובנות מנס חידוש העברית הוא מנסה להחיות שפות מתות של ילידי המקום, האבוריג'ינים - איך הוא עושה זאת, מתי הוא יידע אם הוא הצליח ומי למען ה' גוזר עליו קופון בכל התהליך הזה ואיך. *** אם מנתחים את נס חידוש העברית כשפת אם - האם אפשר לשכפל את ההצלחה בקרב שפות מתות אחרות? לפי פרופ' גלעד צוקרמן התשובה היא כן. לדבריו, לאחר שמבינים אילו דברים אי אפשר להחיות בשפות מתות - אפשר לדעת איך למקד ולייעל את מאמצי ההחייאה. פרופ' צוקרמן גר באוסטרליה (אבל גם בסין ובישראל), שם הוא מחייה שפות אבוריג'יניות - שפות מתות של ילידי המקום. בפרק הוא משתף איך בפועל הוא עושה זאת, מי אשם בהיעלמותן של אותן לשונות, כמה שפות היו באוסטרליה וכמה נותרו, ומהי שפה שמוגדרת בסכנת הכחדה. בפרק גיליתי שהוא עושה את הכול בהתנדבות ושהאוניברסיטה באוסטרליה גם גוזרת עליו קופון (הזוי ברמות!), וגם התוודעתי לטראומה שמותה של שפה יכולה להשאיר על דובריה, כולל משבר זהות ומעשי התאבדות. שוחחנו על איך יודעים כיצד נשמעה שפה שמתה ואין לה דוברים ילידיים, האם השפות שהוא מנסה להחיות יישמעו כמו שפות המקור או שמדובר ביצירה חדשה, כמה שפות הוא מנסה להחיות ומה הוא יגדיר הצלחה. בפרק גם תשמעו איך נשמעת אחת השפות האבוריג'ינית שפרופ' צוקרמן מנסה להחיות, תכירו מילים שהוא עצמו חידש בשפות הללו, וגם באילו אופנים העברית של פרופ' צוקרמן עצמו משפיעה ותשפיע על תחיית השפות החדשות-ישנות הללו. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 74: זווית אישית עם רות אלמגור־רמון 1:25:24

23 weeks之前1:25:24

1:25:24

האם היא מתקנת את העברית של ילדיה, כמה היא קיבלה בבגרות בלשון ("לא ציון טוב"), למה היא אינה ד"ר, ומי השפיע עליה ביותר בעולם הלשון – פרק אישי ומיוחד שעוסק בתחנות בזמן בחייה וגם בתובנות שלה על השפה העברית ועל הבינה המלאכותית. *** האם הוריה שלה תיקנו את העברית שלה והאם היא מתקנת את ילדיה ונכדיה, על אילו תיקונים שתיקנה בעבר היא כבר ויתרה, והאם באמת הייתה ועדה בקול ישראל שפסלה שירים בגלל טעויות בעברית - פרק מיוחד ושונה בקולולושה: פרק אישי עם רות אלמגור-רמון. על תחנות בזמן בחייה: ילדותה, הוריה, על איך נדבק בה חיידק העברית, איך היא הגיעה לעבוד באקדמיה ללשון, כיצד נבחרה להיות יועצת הלשון בטלוויזיה הישראלית ואחר כך להיכנס לנעליו של אבא בנדויד - היועץ המיתולוגי של רשות השידור. בפרק תשמעו מי המרצה ללשון שהשפיע עליה ביותר, כמה היא קיבלה בבגרות בלשון ("לא ציון טוב"), ומדוע אחרי כל השנים האלה היא עדיין אינה ד"ר ואינה מפרסמת ספרים. הפרק גם משופע בסיפורים: על היום שתיקנה את המורה ללשון אבל בתיקון לא נכון, על השאלה שהכשילה אותה בבגרות, סיפורים על אבא בנדויד והמחמאות שנתן לה וגם על האופי שלו ("יצא לו שם של קפדן וקשה אבל הוא היה אדם רך ואוהב אדם"). וגם: טיפ חשוב למי שמתעניין בלשון או רוצה להיות יועץ לשון. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 73: הלשון הייחודית של פרקי אבות / פרופ' שמעון שרביט 1:10:18

27 weeks之前1:10:18

1:10:18

"מרבה נכנסים מרבה דאוון" (ולא: דאגה), "באשתו אמרו קול (ולא: קל) וחומר באשת חברו" - על נוסחאות מפתיעות במסכת אבות במגוון תחומים: אוצר מילים, תחביר, סגנון, הגה וצורות, כולל מילים יווניות במסכת. *** נראה אם אתם יודעים: "לא ___ למד ולא ___ מלמד". אני מניח שרובכם חשב על: "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד", אבל יש גרסה אחרת והיא: "לא הבוֹיְשָן למד ולא הקוֹפְֿדָן מלמד". בפרק מיוחד על הלשון של פרקי אבות שוחחתי עם פרופ' שמעון שרביט על הנוסחאות המפתיעות והלא מוכרות שיש בכתבי יד, כמו: קול וחומר (ולא: קל וחומר), מרבה נכנסים מרבה דאוון (ולא: דאגה). דיברנו על אוצר המילים של מסכת אבות וההשפעות המקראיות שבו (למשל עתיד מקוצר: יהי כבוד חברך), איך חדרה ארמית למסכת שכולה עברית (למשל: לפום צערא אגרא), ועל מילים יווניות במסכת (פרוזדור - כולל טעות העתקה מעניינת!, גימטריא, פרפראות). בפרק גם ניתנו תשובות לשאלות שפרשני המסכת מעלים, כמו הפירוש המקורי של המילה מחלוקת באִמרה "מחלוקת קרח ועדתו" (במקום "קרח ומשה", כמו שהיינו מצפים). במחקרו על פרקי אבות גילה פרופ' שרביט כמה פרקים מקוריים יש באבות (רמז: לא חמישה) וגם דיבר על הפרק השביעי(!) והלא מוכר של המסכת. *** הרחבה על הנושאים שעלו בפרק: *חילופי נוסח - מה הצורה המקורית ומה הסיבה לשיבוש: -כארכי/כערכי/ערוכי הדיינים -לא הביישן/הבוישן למד ולא הקפדן/הקופדן מלמד (כולל כיצד נוצרו הצורות בוישן, קופדן וכן סולחן, בוטלן, גוזלן, עוסקן, ואיך זה מסביר את ירדן-ג'ורדן) -באשתו אמרו קל/קול וחומר באשת חברו -ארבע מידות ביושבי/ביושבים לפני חכמים (סמיכות לפני מילת יחס) -שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בְּלעוֹ/בָּלָעוּ/בלעונו -ואל תאמר דבר שאי אפשר/שאיפשר/שאפשר לשמוע (משמעות הפוכה!) -שאינוֹ/שאינוּ מאבד טיפה (ועל ההגיון שבצורה אינוּ) -והרוח באה/באת ועוקרתו (וגם על צורות כמו: יצת בת קול; וכי עלת על דעתך; וכן במקרא: אזלת יד; ועשת את התבואה) -הפוך בה הפוך/והַפֵּך בה דכולא בה -עז פנים לגיהינם ובושת/ובוש פנים לגן עדן -יכולה אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד/תִלמַד לומר ופן יסורו -בעל/על כרחך אתה נוצר ובעל/ועל כרחך אתה נולד (כולל על תופעת הגרירה) -מרבה נכנסים מרבה דאגה/דאוון -כל כניסה/כנסייה שהיא לשם שמים *מילים יווניות במסכת: ארכי, פרוזדור (כולל טעות העתקה מעניינת!), גימטריא, פרפראות (שאולי קשורה למילה פריפריה), שמות יוונים של חכמי ישראל (הורקונס, אנטיגנוס ועוד) *השפעה מלטינית: סנדלר, תריס *נשוא הקודם לכמה נושאים: ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 72: התשמו"ץ והשפעתו על העברית / פרופ' גלעד צוקרמן 1:11:44

31 weeks之前1:11:44

1:11:44

על מילים שנשמעות עבריות טהורות אבל יש להן גם מקור לועזי (להיט, משקפיים, תייר), על תשמו"צים אצל חז"ל ובתנ"ך, ועל תשמו"צים מבית היוצר של אקדמיה ללשון - כל מה שרציתם לדעת התשמו"ץ: תרגום שומר משמעות וצליל *** מי מתאים יותר מלדבר על תשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל) מאשר אבי מולידו של השם - פרופ' גלעד צוקרמן? בשיחה עימו דיברנו על מהו תשמו"ץ (אין כמו דוגמה: להיט - מילה מחודשת בהשפעה כפולה: ל-ה-ט העברי ו-HIT באנגלית), מה היתרון הגדול ביותר של התשמו"ץ, אם יש תשמו"צים אצל חז"ל או אפילו בתנ"ך, וגם שוחחנו על תשמו"צים מבית היוצר של האקדמיה ללשון. עוד עסקנו ביתרונות של התשמו"ץ, על הסיבה שיוצקים תשמו"ץ למשקל מסוים (למה להיט במשקל קָטיל דווקא ושֶלט במשקל קֶטל דווקא), ומה התשמו"ץ שפרופ' צוקרמן עצמו הכי אוהב. בפרק עסקנו במילים האלה: אבוב, אקוויפר, ארטישוק, בובה, בולשת, גאון, גזלות דעת, גלידה, דמה (מתקן דמה), יָבוֹא (האמירה שאומרים לאחר הדפיקה בדלת), להיט, מה נשמע?, מותמר (סלע מותמר), מופין, מכונה, משקפיים, סב"ר (סייבר בעברית), סחר מכר, פרפר, צעצוע, קְליט (החלופה העברית למילה קליפ), קִסמה (החלופה לכריזמה), תייר, תיקול, תפרן. *** פרופ׳ גלעד צוקרמן – בעל דוקטורטים מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג׳, בלשן השולט ב-13 שפות, וגם מחייה שפות באוסטרליה ובעוד מקומות בעולם תוך יישום לקחים מהחייאת העברית. פרסם ספרים רבים, בהם ישראלית שפה יפה ו-Revivalistics (בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד). מופיע ברשימת 30 החוקרים מאוסטרליה המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2024, וגם זכה בפרס רוּבּינְלִיכְט לשנת 2023. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 71: שפות משונות ומילים מפתיעות / פרופ' גלעד צוקרמן 1:19:04

36 weeks之前1:19:04

1:19:04

כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה אחת מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך. *** האם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג, באיזו שפה יש 26 שמות שונים לסוגי שפמים שונים, ומה המילה הכי בין-לאומית היום? (והיא אינה "או-קיי"!) – שיחה עם פרופ' גלעד צוקרמן, השולט ב-13 שפות, על שפות שונות ועל מילים שונות ומשונות שיש בשפות הללו. מי מאיתנו לא נזקק למילים מסוימות מאוד למצבים מסוימים עוד יותר, כמו המילה האחת שיש בשפה שתגלו בפרק לתיאור מצב שבו שני הצדדים מביטים זה על זה וחושקים לעשות צעד מסוים אבל לאיש מהם אין האומץ לעשות את הצעד הזה, או המילה האחת שמצייינת את המצב שבו יש צורך לדגדג את הנחיר של הנאקה כדי שהיא תיתן חלב. בפרק גם דיברנו על שפה שיש לה רק עיצור (אות) אחד שמצייג מילה שלמה, על שפה שיש לה 8 אימות קריאה ברצף, ועל מילה שאין בה תנועות בכלל! (נראה אם תצליחו להגיד אותה!) עוד פרק: כמה שפות יש בעולם ואיך מגדירים שפה, למה בכל שבועיים שפה אחת נכחדת מן העולם (כלומר בתוך מאה שנה יאבדו 90% משפות העולם!), מה הן 10 השפות המדוברות בעולם, ואיך ייתכן שלא בכל השפות בעולם התרנגול קורא "קוקוריקו" וכלב עושה "הב הב". וגם: ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך, ועל שפה שבה הסימון ביד ל"חכה רגע" משמעו קללה!. בפרק פרופ' צוקרמן חשף מיזם מרתק שלו: תוכנית ריאליטי שהמציא ושגם נעשה לה פיילוט, ובמסגרתה הכניסו לבית אחד אנשים דוברי שפות שונות לחלוטין שהיו צריכים להסתדר זה עם זה. *** פרופ׳ גלעד צוקרמן – בעל דוקטורטים מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג׳, בלשן השולט ב-13 שפות, וגם מחייה שפות באוסטרליה ובעוד מקומות בעולם תוך יישום לקחים מהחייאת העברית. פרסם ספרים רבים, בהם ישראלית שפה יפה ו-Revivalistics (בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד). מופיע ברשימת 30 החוקרים מאוסטרליה המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2024, וגם זכה בפרס רוּבּינְלִיכְט לשנת 2023. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 70: מהפכת הלשון בצה"ל - הוא האחראי לה / שמשון הופמן 1:13:19

39 weeks之前1:13:19

1:13:19

יועץ הלשון המיתולוגי של צה"ל מספר על השינויים שחולל בעולם הלשון בצבא: שינוי הכתיב במצבות ובשלט בכניסה לקריה, על טעויות ההגייה בתפילת אל מלא רחמים, על המילון הצבאי שכתב, וכיצד פעל כשאמרו לו שהוא "מבזבז את כספי הצבא על שטויות". *** הוא מעולם לא התראיין - עד עכשיו. האיש מאחורי מהפכת הלשון צה"ל מדבר על שלושת העולמות שבהם טבע את חותמו בלשון הצבא: עולם הכתיב, עולם המינוח ועולם ייעוץ הלשון. *עולם הכתיב - הוא שינה את הכתיב על מצבות ועל כתובות הנצחה (ת.נ.צ.ב.ה - תנצב"ה; כתיבה תקנית של התאריך), הוא דאג לכתיב התקני בשלט הכניסה לבניין הקריה בתל אביב (הגנה - ההגנה), והוא הצליח לשנות את לוחית הזיהוי של המשטרה הצבאית (ואל תשאלו כמה שנים חלפו עד שזה קרבה). כמו כן הוא חתום על שהשינוי מסכת אב"כ - מסכת אב"ך. *עולם המינוח - הוא כתב את מילון צה"ל ועוד מילונים רבים שצצו אחריו, אע"פ שהעיסוק בנושא אינו כלול בתפקיד הרשמי שלו ולכן פעל בהתנדבות מלאה. *עולם ייעוץ הלשון - הוא שירש שגיאות הגייה ב"אל מלא רחמים" והוא מספר על ייעוץ הלשון לנאומים של הרמטכ"ל ושל דובר צה"ל. בפרק הוא משתף מה השיב לאלה שטענו כנגדו "אתה מבזבז את כספי הצבא", ואיך הצליח לשנות דברים באונייה הענקית שנקראת צה"ל שכידוע עולם הלשון אינו בראש סדר העדיפות שלה. *** שמשון הופמן – לשעבר עורך לשון וראש מדור בחטיבת התורה וההדרכה של צה"ל, ובפועל היה יועץ הלשון של צה"ל. זכה פרס ראש הממשלה ללשון העברית, וכתב ספרים שונים הקשורים לצה"ל וראו אור בצה"ל: "מילון הקיצורים וראשי התיבות", "מילון למונחי צה"ל", "מדריך לכתיבה" שלימים הפך ל"כתיבת המסמך הצבאי" ועוד, וכן כתב את פינת הלשון "צה"לשון" שגם אוגדה לכדי ספר. כמו כן כתב את הספר "לשון צה"ל בשנים תש"ם עד תשע"ד (1980 עד 2014)", ובו הוא מסכם את פועלו רב השנים בתחום. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב 1:12:02

40 weeks之前1:12:02

1:12:02

מי המציא את האל"ף-בי"ת, האם במקרה שמות האותיות בעברית דומים לשמות ביוונית (אלפא, ביתא, גמא וכו') ואיך התפתח הכתב מכתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? פרק שעוסק בכתב העברי הקדום והשתלשלותו עד ימינו אנו. *** זה רק מקרה שאל"ף-בי"ת נשמע דומה לאלפא-ביתא או ל-A, B? מי המציא את הכתב, ומי המציא את האל"ף-בי"ת שלנו (או שהוא אינו שלנו במקור), ואיך התפתח הכתב מִכּתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? שיחה עם פרופ' חגי משגב על הכתב העברי הקדום והשתלשלותו מאז ועד ימינו אנו, ובו גם תגלו מה משמעות שמות האותיות: אל"ף, מ"ם וכדומה, מי המציא את הרווח בין מילה למילה כדי לסמן מילה חדשה, איך ייתכן שרש"י לא הכיר את כתב רש"י ומה קרה לכתב הספרדי. פרק שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית. *** פרופ' חגי משגב – מרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באונ' העברית ועוד, וחוקר כתובות ותולדות הכתב. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה - מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן 1:11:14

40 weeks之前1:11:14

1:11:14

הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא: וַיְדַבֵּר במובן דיבר, יָשִׁיר במובן שר, כולל הסבר על נקודות מבט שונות על "זמנים" והסבר מדוע הצורה "אהבתי" במובן "אני אוהב" כשרה למהדרין. *** מה ההיגיון בצורה המקראית אָז יָשִׁיר - "אז" זמן עבר, "ישיר" עתיד? מדוע מופיע וַיְדַבֵּר (וידבר ה' אל משה לאמר) שנראית כמו עתיד (ידבר) אבל משמעה עבר (דיבר)? פרק שעוסק במערכת הזמנים במקרא - מערכת השונה מהמערכת בלשון חז"ל או מזו המוכרת בלשון ימינו. בפרק תגלו מדוע הצורה "פרסומת אחת וחזרנו" (במקום ונחזור) אןו הצורה "אהבתי" (לייק, במובן "אני אוהב") הן צורות נהדרות בעברית. שיחה עם ד"ר אוהד כהן שנותנת הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא. פרק שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית. *** ד"ר אהד כהן – ראש החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה. חוקר את העברית המקראית במסגרת הרקע השמי שלה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במערכת הזמנים של הפועל בעברית המקראית של תקופת בית שני. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 69: מסורות העברית שנכחדו / ד"ר דורון יעקב 1:19:57

46 weeks之前1:19:57

1:19:57

מפתיע: במסורות העדות כמעט שאין הקפדה על כללי הדגשים בבג"ד כפ"ת, יש הצדקה להגיות שהיום נחשבות לא תקניות, ויש 3 מסורות הגייה למילה "אמתלה" - על הכוח הגדול של מסורת ההגייה שבעל פה והשפעתן על התקן בעברית ימינו. *** יש 3 מסורות עיקריות של הגיית העברית: ספרדית, תימנית ואשכנזית, אבל בפועל בעברית ימינו יש נטייה ברורה למסורת האשכנזית דווקא על חשבון שאר המסורת. למה? בשיחה עם ד"ר דורון יעקב דיברנו על המסורות האלה ועל ההגייה הקדומה של העברית - מי מסר לנו אותה, איך המסורות משפיעות על התקן בעברית ימינו (כמו בהגיית המילים: שובר, גולל, סורג), מדוע יוצאי עיראק אומרים זבּובּים, ומדוע מדינת ישראל היא כור היתוך גם מהזווית הלשונית. בפרק עסקנו בהגיות שונות ולא מוכרות של מילים רבות: רַבּי / רִבּי / רֶבּי עוּבָּר / עוֹבָֿר / עוֹבֶר סעוּדה / סעוֹדה שִיעור / שֵיעור מעוֹמ֫ד / מע֫וּמד / מעוּמ֫ד סוּמָא / ס֫וֹמֶא עָרֵב / עָרָב / עַרָּב חוּמָּש / ח֫וֹמֶש לפיכֿך / לפיכּך גיהינום / גיהינם גָזֵל / גֶ֫זֶל כָּרֵס / כֶּ֫רֶס אַמְתְּלה / אַמְתָלה / אמַתְלה ועוד בפרק: על ההטעמה במסורות הלשון (יש הרבה יותר מילים מלעליות מהמקובל היום), על מילים שבתנ"ך הגויות בדרך אחת אבל במסורת העדות בדרך שונה (כמו: טהרה, דבק), על חוסר תשלום דגש במשקל קיטול כשיש גרונית (למשל: תיאור) ועל חוסר ההקפדה בכל המסורות(!!!) על הדגשים המוכרים לנו היום בכללי אותיות בג"ד כפ"ת. *** ד"ר דורון יעקב - מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 68: דוד ילין – ממובילי מהפכת הלימוד בעברית / ד"ר רות בורשטיין 45:28

50 weeks之前45:28

45:28

הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האוניברסיטה העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (קלמר, בדיחה, מצלמה). *** "אם היה אליעזר בן יהודה מחיה לשון הדיבור, הנה היה דוד ילין מחיה לשון ההוראה", כתבו עליו על דוד ילין. הוא כתב מילון לתלמידי בית ספר וללומדים מתחילים, והיה מחלוצי כתיבת התכנים הלימודיים לגנים ולבתי ספר. הוא הקים בית ספר לגננות עברי, בית ספר לבנות עברי, בית יתומות עברי, והכול בדגש שידברו שם רק עברית. הוא תרם רבות להוראת העברית ולימודה, והיה מאבות השיטה של "לימוד עברית בעברית" לעולים חדשים. הוא הראשון שתרגם מחזה לעברית ("עברית צריך לא רק ללמוד אלא גם להתענג עליה"), מילא תפקיד מרכזי במלחמת השפות, היה ממייסדי הספרייה הלאומית, שפה ברורה וגם ועד הלשון (לימים: האקדמיה ללשון העברית), והוא פעל להקמת אוניברסיטה שבה לשון ההוראה תהיה עברית – לימים האוניברסיטה העברית בירושלים. בזכותו הכירו בתקופת השלטון הטורקי בארץ בעברית כשפה רשמית נוסף על האנגלית והערבית, והוא נטש את הקונגרס הציוני כי דיבורו ביידיש ולא בעברית. בפרק מיוחד שוחחתי עם ד"ר רות בורשטיין על פועלו של דוד ילין - אדם שפעל רבות למען העברית אבל "נבלע" בצילו של בן יהודה. במה הוא הסכים עם בן יהודה ובמה הוא חלק עליו, על הבדלי הגישה שלהם בשאלת יצירת מילים חדשות בעברית, מה הייתה דעתו בשאלת כתיבת עברית באותיות בלטינית ובשאלת המבטא של העברית, וגם על המילים שחידש, כמו: קלמר, צילום, בדיחה, מצלמה, נדיר, שחקן, תעמולה. *** ד"ר רות בורשטיין - חוקרת תחביר לשון המקרא והלשון העברית בת ימינו. עבדה עם משרד החינוך בתחומים שונים הקשורים לעולם הלשון, ערכה כתבי עת העוסקים בעולם הלשון, והייתה מרצה בכירה בחוג ללשון העברית ובלימודי עריכת לשון עברית במכללה לחינוך על שם דוד ילין. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 67: הבינה המלאכותית והשפעתה על העברית / יאיר ליפשיץ וניר מרמור 1:16:43

1 year之前1:16:43

1:16:43

פרק 67: הבינה המלאכותית והשפעתה על העברית / יאיר ליפשיץ וניר מרמור by ירעם נתניהו

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 66: הוראת עברית כשפה שנייה / הלה קובלינר 1:26:23

1 year之前1:26:23

1:26:23

"עברית קשה שפה" - אמת או בדיה, למה ברמת המתחילים נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, ומה הנושא הלשוני שהכי קשה לתלמידים לקלוט - פרק מיוחד שכולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה. *** איך מתחילים ללמד עברית עולה חדש שאינו יודע מילה בשפה, באילו טריקים משתמשים ואיך נכון לנצל את ההנגנה בדיבור וגם את שפת הגוף כדי להקנות מילים חדשות. בשיחה עם הלה קובלינר - מומחית להוראת עברית כשפה שנייה (או: זרה/נוספת) צללנו לעולם הזה הן מההיבט של המורים והן מההיבט של התלמידים העושים את צעדיהם בשפה שאינה שפת אימם. שאלתי את הִלה מה הקושי המרכזי של התלמיד: לקרוא, לכתוב, לדבר או להאזין; איזה נושא לשוני הכי קשה ללמוד וגם ללמד; מה הזמן הדקדוקי שבו מומלץ להתחיל ללמד את הדובר: עבר, הווה או עתיד; ומתי נכון לתקן את הלומד כי תיקון יכול לעצור את שטף הקריאה או הדיבור. עוד דיברנו אם יש אמת בקביעה "עברית קשה שפה" או שזו רק אגדה, וכן אם שיטת השורשים שבה העברית בנויה היא אכן שיטה גאונית שיכולה לסייע לדובר החדש לקלוט את השפה בקלות. הפרק כולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה, ובפרק גם הסבר לתפיסות מפתיעות: למה ברמת המתחילים (רמה א1) נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, מדוע לא נכון ללמד קודם את מערכת השלמים ורק אח"כ את הגזרות, מה הסיבה להשמיע לתלמידים קטעי האזנה בלי הטקסט המלווה שלהם, וגם: מתי עונים לתלמידים: "למה? ככה!" *** הלה קובלינר – בעלת תואר בלשון וספרות באוניברסיטה העברית ותואר שני בחינוך באוניברסיטת הרווארד. לימדה יותר מעשרים שנה בבית הספר לתלמידים מחו"ל באוניברסיטה העברית, שם גם הייתה מורה בכירה בתוכנית להכשרת מורים לעברית כשפה שנייה. היום מלמדת הוראת עברית כשפה שנייה מטעם מכללת אונו. כתבה ספרים להוראת עברית כשפה שנייה, כמו: "עברית מן ההתחלה", ו"בואו נלמד עברית", וגם היית הכותבת הראשית של תוכנית ״נטע - בשביל העברית״ להוראת עברית כשפה שנייה בתפוצות בשנים. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 65: הרב קוק נגד בן-יהודה / הרב פרופ' נריה גוטל 1:11:38

1 year之前1:11:38

1:11:38

על גישתו של הרב קוק לעברית: ערך לאומי או אמצעי לדבר נעלה יותר, האם בשיעוריו הוא דיבר בעברית או ביידיש והאם הוא חידש מילים בעברית, וגם: האם תמיד הוא כתב בניסוחים פתלתלים ומורכבים וגם דיבר ככה? – על גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשפה העברית. ** האם ראה הרב קוק בעברית ערך עליון, כמו בן יהודה, או שהוא תיעדף ערכים אחרים? האם הרב קוק העדיף ללמד בעברית גם אם חלק מהשומעים לא יבינו את דבריו או שהוא העדיף ללמד ביידיש כדי שכולם יבינו? בשיחה עם הרב פרופ' נריה גוטל דיברנו על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ויחסו לשפה העברית: מה הייתה גישתו בפרשת "מלחמת השפות", האם הוא חידש מילים בעברית, ומה לדעתו המבטא המדויק ביותר: האשכנזי (שלו מבית), הספרדי או התימני. עוד דיברנו על חלופת המכתבים בין הרב קוק ובין אליעזר בן יהודה, באיזה שפה דיבר הרב קוק בשיעורים בביתו ומה גרם לו לשנות את שפתו, באיזו שפה נמסרו בשיעורים בישיבה המרכזית העולמית ואם בתוכנית הלימודים שם שיבצו שיעורי לשון ודקדוק. גם דיברנו על הספר הייחודי שכתב הרב קוק "ריש מילין" שעוסק בסוד האותיות בעברית, עסקנו בתפיסה ההיסטוריוסופית של הרב כולל ההשלכות שלה על עולם הלשון, ולקראת סיום שאלתי על "השפה הקוקניקית" של הרב קוק - האם תמיד הוא כתב בשפה עשירה, ארוכה, מסורבלת ובלי סימני פיסוק (ראו בדוגמה למטה) או שבצעירותו הוא התנסח אחר וגם האם הרב קוק דיבר כמו שהוא כתב. *** הרב פרופ' נריה גוטל לימד באוניברסיטת בר אילן ובבית בבית הספר לחינוך, במכללת ליפשיץ, הרצוג ואפרתה. היה נשיא מכללת אורות ישראל, כתב מאמרים וספרים בתחומים שונים, כולל על נושא הפרק שלנו – הרב קוק בדגש על יחסו לשפה העברית. היום הוא ראש מחלקת המחקר ב"מרכז תורה ומדינה", ורב קהילה בירושלים. ** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 64: מגילות ים המלח ותעלומות הלשון שפתרו ושיצרו / ד"ר חנן אריאל 1:12:53

1 year之前1:12:53

1:12:53

האם צריך לתאר מחדש את העברית בגלל המגילות, מה תרומתן הגדולה למחקר העברית, ועל התרומה שיש למגילות בהכרת מסורות דיבור שלא הכרנו. *** באיזה כתב כתבו את המגילות שנמצאו באזור ים המלח - בכתב שלנו או בכתב העברי העתיק, האם לשון המגילות דומה יותר ללשון המקרא או ללשון חז"ל, והאם הארמית והיוונית השפיעו עליהן. בשיחה עם ד"ר חנן אריאל דיברנו על מגילות ים המלח (ובשמן האחר: מגילות מדבר יהודה או מגילות קומראן) ועל תעלומות הלשון שפתרו וגם יצרו. המגילות שינו את הבנתנו בכל הקשור להתפתחות ההיסטורית של העברית ורובדי הלשון שלה כי יש בהן מאפיינים משולבים גם של לשון המקרא וגם של לשון חז"ל, וגם מאפיינים הייחודיים לה. בפרק הוצגו שתי גישות לשאלה כיצד להסביר את לשון המגילות, וגם דנו בשאלה אם אפשר להכריע בין הגישות. עוד עסקנו באוצר המילים של המגילות ובתרומתן לעברית, דיברנו על צורות מיוחדות (למשל: הואה=הוא, אתמה=אתם), בהבדלי הכתיב בין התנ"ך שלנו המבוסס על נוסח המסורה ובין הנוסח של התנ"ך המשתקף מהמגילות, ובתרומה שיש למגילות להכרת המסורות הלא טברניות של המקרא. בתחילת הפרק יש רקע קצר על המגילות - כיצד השתמרו אלפי שנים, איך מצאו אותן, כמה מגילות נמצאו, וגם סקרנו בקצרה את המגילות המרכזיות שנמצאו - מקראיות וחוץ מקראיות (מגילת ישעיהו, מלחמת בני אור בבני חושך, ברית דמשק, סרך היחד ועוד). *** ד"ר חנן אריאל - חבר סגל בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב; חוקר את העברית הקלאסית והעברית של ימי הביניים. עבד בעבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית בתחום מגילות קומראן הלא־מקראיות, ופרסם כמה מאמרים בתחום לשון המגילות. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 63: העברית כזהות לאומית - ז'בוטינסקי שלא הכרתם / פרופ' אריה נאור 42:22

1 year之前42:22

42:22

איך אידאולוג כמוהו הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות, באילו נושאים הוא חלק על בן-יהודה, על תרגיל ההגייה שכתב לשחקני הבימה, ומה הסיבה שהפסדנו איש לשון כמוהו – על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית. *** לא רק איש פוליטי, ראש בית"ר ומפקד האצ"ל - פרק מיוחד על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית. ז'בוטינסקי דרש שבתנועת בית"ר ידברו רק עברית (ומי שלא - שיעזוב!), קרא ללמד בבתי הספר רק בעברית ("ילד יהודי שאינו יודע עברית אינו יהודי שלם"), והאמין שהשפה העברית היא חלק מכינון הזהות הלאומית של העם היהודי. ז'בוטינסקי עסק גם בדקויות הקשורות לעברית והייתה לו רגישות רבה לצליל ולמוזיקליות של העברית: הוא השיג על הצליל של המבטא הספרדי, כתב מאמר אין הוגים את התנועות והעיצורים בעברית, התלונן על חוסר הגיית שווא נע וחוסר השימוש בכינויים החבורים, הלין על שמתביישים לדבר בוחי"ת ועי"ן ושטועים בשם המספר (כן, כבר בתקופתו!), והוא אפילו כתב לשחקני הבימה תרגיל לשיפור ההגייה שלהם. בפרק העלה על נס פרופ' אריה נאור את תרומתו של ז'בוטינסקי לשירה העברית, ציין את מפעל התרגומים של ז'בוטינסקי, הזכיר באילו שני נושאים הוא חלק על אליעזר בן יהודה, וגם והסביר איך אידאולוג כמו ז'בוטינסקי הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות! *** פרופ' אריה נאור – פרופסור אמריטוס למדע המדינה, היה ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה, ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה. היה מזכיר הממשלה בתקופת בגין וחבר המרכז וההנהלה של תנועת החרות. ערך את הספר המציג את משנתו הלשונית של ז'בוטינסקי "העברית: שפה, תרבות, חינוך" שראה אור במכון ז'בוטינסקי, שם הוא יו"ר הוועדה האקדמית והעורך הראשי של הוצאת כתביו של ז'בוטינסקי. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 62: לשונו של הרמב"ן / ד"ר אליאור בביאן 57:49

1 year之前57:49

57:49

ממה הושפע הרמב"ן יותר - מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש. *** הרמב"ן חי בימי הביניים, אחרי תקופת המקרא ואחרי תקופת חז"ל, וכשהוא כתב את פירושו לתורה האם הוא הושפע יותר מלשון המקרא או מלשון חז"ל? ד"ר אליאור בביאן כתב דוקטורט בנושא, ובפרק "בקולולושה" הוא מציג את ממצאיו במגוון זוויות ותחומים: אוצר המילים (עץ המקראי לעומת אילן החז"לי, גוי במובן המקראי לעומת גוי במובן החז"לי) תורת הצורות (סיומת -ים לעומת -ין; התפעל-נתפעל) הכינויים (אלה-אלו, אנו-אנחנו, זאת-זו) התחביר (ש-אשר) מערכת הזמנים (יקטול-קטל) הסמיכויות (סמיכות רגילה לעומת סמיכות בתוספת של). בפרק ד"ר בביאן גם מסביר מדוע בתחום מסוים הושפע רמב"ן יותר מלשון המקרא ומדוע בתחום אחר מלשון חז"ל. עוד בפרק: כיצד השפיעה הערבית על לשונו של הרמב"ן, אילו מילים בעברית חידש הרמב"ן, ומה יחסו לשפה הארמית. וגם: כיוון שד"ר בביאן הוא אלוף האלופים בחידון התנ"ך, חילצתי ממנו טיפ מה נדרש כדי להיות אלוף האלופים. *** ד"ר אליאור בביאן – עורך לשון בהוצאה לאור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כתב דוקטורט על "לשונו של הרמב"ן בהשוואה לרובדי הלשון הקודמים של העברית", ועוד מאמרים בנושא. חתן התנ"ך העולמי, וגם אלוף האלופים. מרצה לתנ"ך במסגרות שונות, ובימים אלו כותב פירוש מקורי לסוגיות נבחרות בפרשות השבוע. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 61: שפת הסימנים הישראלית / יהונתן שיוביץ 1:04:08

1 year之前1:04:08

1:04:08

למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים. *** מי המציא את האל"ף-בי"ת של שפת הסימנים, איך ממציאים סימנים למילים חדשות (אינסטגרם וטיקטוק, למשל) או לפוליטיקאים ומפורסמים חדשים, ולמה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית (הידעתם? יש שפת סימנים אמריקאית ושפת סימנים בריטית והן שונות לחלוטין!). בשיחה עם ראש המדור לשפת הסימנים הישראלית (להלן: שס"י) באקדמיה ללשון העברית יהונתן שיוביץ (חירש בעצמו) עסקנו בהיסטוריה בת ה-100 שנה של קהילת החירשים בישראל, בהשפעת הגרמנית על שס"י ובשאילת סימנים משפות מסומנות אחרות (ממש כשם שאנחנו שואלים לעברית מילים משפות אחרות). בשיחה דיברנו על התחביר השונה של שס"י לעומת העברית (ולמה זה קרה); כיצד מפסקים בשפה חזותית, איך גבות העיניים תורמות לעניין, ומה אפשר ללמוד על שס"י מסיפור זהבה ושלושת הדובים. וגם: איך ניפוח של לחי אחת משנה את המשמעות של הסימן והאם נכון שקל יותר ללמוד את שס"י כי אין בה מערכת בניינים, זמנים ושורשים. עוד תגלו בפרק איך בשפות שונות מסמנים שונה חתול וציפור, כיצד בשס"י מסמנים את המילים קולולושה, מיגונית וארץ כנען, וגם איך מסמנים מילים מעולם הלשון: עברית, שפה, דקדוק, מילה, עיצור, הברה, בניינים, ומתי יהיו סימנים לבניינים פיעל, פועל והתפעל. בשיחה גם הסביר יהונתן מהי שפת הסימנים "פא", מה צפוי לנו במילון המיוחד לשס"י שיוזמת האקדמיה ללשון, וגם איפה אפשר ללמוד שפת הסימנים (התשובה: כאן). *** יהונתן שיוביץ – ראש המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית, מורה לשפת הסימנים הישראלית ומרצה לנושאי קהילת החרשים ותרבותה. מתורגמן הפרק לשפת הסימנים – טל בוּסִידָן. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 60: זה מחותך, ביצות, נתנתי – "שגיאות" לשון של ילדים / פרופ' דורית רביד 1:12:54

2 years之前1:12:54

1:12:54

ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים. *** המסקנה: בעזרת יכולות הקֶשב והזיכרון שלהם אפילו ילדים בני שנתיים(!) עוסקים כל הזמן בסטטיסטיקה ובייצור הכללות. המסקנה הזו מסבירה שלל "שגיאות" לשון שהם אומרים: ביצה-ביצות, איש-אישים (פה ההסבר פשוט), נפרק לעומת התפרק, מיכנס במקום נכנס, רצָתי במובן רציתי (באלה ההסבר מורכב יותר). הכללות פה שונות ומשונות: ממילה שאינה מסומנת כנקבה והיא במין נקבה, דרך הֶקֵשים והשוואות, וכלה בזיהוי התבניות והמשמעות של הבניינים בעברית. בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם פרופ' דורית רביד על "השגיאות" של הילדים, ועסקנו בסוגי שגיאות: שמות עצם, תארים (חולצה אחרה במקום אחרת), פעלים (מלחיץ נעליים במקום חולץ) ומילות יחס (ממנך במקום ממך), והממצאים מרתקים. בפרק תגלו אילו שלושה דברים קשים יש במעבר עִיפָּרון-עֶפְֿרונות, למה הם אומרים מגידה במקום אומרת, וגם פיחד במקום פחד ומתי הם יוצרים צורות כמו צְדף=צדפה, בייץ=ביצה. עוד תגלו איזו מילה עברית הכי קשה לילד להפוך מיחיד לרבים, מה המשקל והבניין המצויים ביותר בעברית ומה זה מלמד אותנו על השפה של הילדים. לקראת סוף הפרק עסקנו בשאלה אם לתקן ילד קטן שמדבר בשגיאות בעברית ודנו על תפקיד הבינה המלאכותית בהבנה איך רוכשים השפה. *** דורית רביד היא פרופ׳ אֶמֶריטה באונ' תל אביב; בלשנית העוסקת בחקר רכישת העברית הדבורה והכתובה בקרב ילדים ובני נוער. חברת סגל בחוג להפרעות בתקשורת (הפקולטה לרפואה), ובבית הספר לחינוך באונ' תל אביב. בין תפקידיה הייתה יו"ר האגודה הישראלית לאוריינות ושפה, נשיאת החוג הישראלי לבלשנות, וסגנית הנשיאה של הארגון הבינ"ל לרכישת שפה. כיום היא עורכת כתב העת הבין-לאומי Written Language and Literacy בהוצאת Benjamins. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 59: מסתורין-סתר, כלב-לב: על קשר מטעה בין מילים / ד"ר גבריאל בירנבאום 1:01:17

2 years之前1:01:17

1:01:17

האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת. *** אטימולוגיה עממית הכוונה להסבר לא נכון של מקור של מילה. למשל: הגיוני לחשוב שיש קשר בין המילים חרב ולהחריב, ובין המילים מסתורין וסתר, אבל בפועל אין קשר כזה. איך יודעים שאין קשר כזה, והאם יש אטימולוגיה עממית בתנ"ך וגם בחז"ל? בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם ד"ר גבריאל בירנבאום על אטימולוגיה עממית שיצרה מילים חדשות (אחיין, דודן, חשוון), על השאלה אם כשחז"ל הסבירו משמעויות של מילים הן חשבו שזה נכון מדעית או שהם התכוונו לדרשה שנועדה להביע רעיון מסוים (למשל: אפיקומן, פרוזבול), וגם: איך חוקרי הלשון יודעים אם יש או אין קשר בין מילים ואיך האדם הממוצע שאינו חוקר יוכל לגלות זאת בעצמו. בשיחה דיברנו על מילים שונות: האם יש קשר בין בלשן ובין לשון, על המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" שאומרים על דוד המלך ואיך העיר עזה מוכיחה זאת, כיצד יודעים שהמילה עוגן אינה עברית במקור ושאין קשר בין המילה ערכאות למילה עָרַך או לעורך דין. בפרק גם הפרכנו את הקשר בין כלב ובין כולו לב, וגם דיברנו על מילים בעברית שנשמעות דומות למילים בשפות אחרות ואיך יודעים איזו שפה הושפעה מרעותה, כגון מכונה-machine, פרטי-private, עין-eye, יש-yes, אבוב-oboe, שף-chef. *** ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קהיר". היה בעבר המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 58: לשון הטוקבקים: איך מעבירים מסר במילה אחת? / ד"ר הילה שובלי-פולק 58:28

2 years之前58:28

58:28

יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות. *** אם בעבר חששנו שהכתיבה בעולם הדיגיטלי תרדד את העברית, הממצאים מראים שבעולם התגוביות בשיח הפוליטי העברית שולטתתתתתתת!!! זו עוד מסקנה מפתיעה מהשיחה שלי עם ד"ר הילה שובלי-פולק על לשון התגוביות-טוקבקים בשיח הפוליטי. בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") עסקנו בתגוביות מן ההיבט של עולם הרטוריקה ושל עולם הלשון. עולם הרטוריקה – מה האסטרטגיה השכנועית-רטורית הרווחת בתגוביות, באילו אמצעים רטוריים מרכזיים משתמשים המגיבים (קונוטציות, קלישאות, משחקי תפקידים, שאלות רטוריות ועוד), על תגוביות לגופו של אדם או לגופה של טענה, למה ברוב התגוביות יש "רטוריקת נגד", ועל תקשורת לא מילולית מועטה יחסית והסיבות לכך. עולם הלשון – המשלב הלשוני בתגוביות, על כתיבה שמחקה את הלשון הרשמית דווקא, על סימני פיסוק מוגזמים, למה הדימוי של התגוביות הוא כשל לשון דלה ונמוכה, ועוד. אגב, כמה דוגמות לתשובה מהשאלה בכותרת הפרק: קואליציה-גועליציה, משטרה-משטרע, ליברמן=פוטין, ישראל=איראן. *** ד"ר הילה שובלי-פולק – מרצה במחלקה ללשון העברית באונ' בר אילן, חוקרת לשון וחברה, רטוריקה וסגנון. כתבה דוקטורט בנושא "ניתוח לשוני ורטורי של תגוביות בהקשרים פוליטיים במרשתת" (עבודת הדוקטורט נמצאת במלואה באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 57: האם עברית ימינו פוגעת בקדושת העברית? / ד"ר גבריאל בירנבאום 1:00:21

2 years之前1:00:21

1:00:21

תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים. *** לא אחת שמעתי תלונות שהעברית שלנו אינה לשון קודש כי היא שינתה מילים ששימשו בתנ"ך: בתנ"ך הן שימשו בקודש ואילו היום הן משמשות לחול, כמו משכן (בתנ"ך: משכן העדות, היום: משכן הבימה), מכהן (בתנ"ך: מכהן בבית המקדש, היום: מכהן במשרה בכירה), תורה (בתנ"ך: דברי קודש, היום: תורת המשחקים), ואת השינוי הזה כינו בשם תופעת החילון. בשיחה עם ד"ר גבריאל בירנבאום יצאנו לבדוק אם אומנם תופעת חילון יש פה או שמא כבר בתנ"ך מילים מסוימות שימשו הן לקודש והן לחול (קלקלן-סופיילר: האפשרות השנייה). בפרק תשמעו על הוויכוחים שהיו במתן השם כנסת לכנסת ישראל אשר בירושלים, תגלו על תופעת החילון בשפות אחרות (הולידיי – יום קדוש שהפך ל... חופשה), מה הסיפור של קדֵשה במשמעות יצאנית, וגם: על השינוי שחל בדבר שמאיר לנו - המנורה, ועל המהפך שקרה במונח יום הזיכרון. שימו לב: בערך בדקה 0:55:30 נאמר אבא קובנר במקום ברל כצנלסון. *** ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קהיר". היה בעבר המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית. פרקים קודמים בקולולושה בהשתתפות ד"ר בירנבאום: "קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? "קולולושה" פרק 6: לא רק חי"ת ועי"ן – אילו עוד צלילים נעלמו מהעברית? "קולולושה" פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"? "קולולושה" פרק 28: שאילת מילים לועזיות – איום אמיתי על העברית? "קולולושה" פרק 38: צעצוע, חשמל, אקדח – מילים מהתנ"ך שהשתנתה משמעותן *** הרחבות על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
"קולולושה" פרק 56: עגבניות, גזר ובצל – מתי ביחיד ומתי ברבים? / ד"ר קרן דובנוב 54:05

2 years之前54:05

54:05

מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, ומדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות. *** תחשבו רגע מה אתם קונים: ריבת תות או תותים, ריבת אפרסק או אפרסקים? חשבתם פעם מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל בשוק על השלט כתוב: עגבנייה (ביחיד) ב-9.90 ש"ח לקילו; מדוע אנחנו אוכלים עדשים (ברבים) אבל כרוב (ביחיד); ומדוע שם הסיפור הוא "האריה שאהב תות" בעוד בפועל אנחנו אוהבים תותים? – שיחה מרתקת על השימוש ביחיד או ברבים בשמות בתחום המזון. בפרק תכירו מהו שם קיבוצי, תשמעו סקירה קצרה האם שם קיבוצי בא בתנ"ך ובלשון חז"ל ביחיד או ברבים, וממה מושפעת עברית ימינו בשאלה זו (רמז: שפות זרות). כמו כן בפרק תשמעו את התבחינים-קריטריונים המרכזיים (כמו אופן תרבות הצריכה, אחידות החומר, שאלת הגודל) מתי מאכל מסוים ייאמר ביחיד ומתי ברבים, והאם יש פה מוסכמה עולמית או שכל שפה מגדירה לעצמה מה יחיד ומה רבים. וגם נקבל הצצה לשפות שאין בהן כלל יחיד ורבים ואיך הן מצליחות לייצג בדיבור יחיד או רבים. *** ד"ר קרן דובנוב – חברת האקדמיה ללשון העברית, ולשעבר מזכירה מדעית באקדמיה ללשון. מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם המנהלת של התוכנית. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 55: ככה תזהו ספר או שיר מתורגמים / עם צור ארליך - מתרגם ומשורר 1:06:33

2 years之前1:06:33

1:06:33

מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, האם תרגום הוא יצירה חדשה של המתרגם, איך מצליחים לתרגם קטע שיש בו משחק מילים, ומהם שלושת העקרונות המרכזיים שחשוב לדעת כדי להיות מתרגם טוב הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה *** כשניגשים לתרגם ספר או שיר – איך ניגשים למלאכה ומה שיטת העבודה: מתרגמים עמוד עמוד? מתרגמים כמה שעות ברציפות או מעט מעט? בשיחה עם המתרגם והמשורר צור ארליך שוחחנו על שיטת העבודה שלו, וגם על איך הוא מצליח לתרגם אע"פ שאינו מכיר את שפת המקור על בוריה, מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, ומה האתגר הגדול ביותר בתרגום שיר או פרוזה משפה לשפה. עוד דיברנו על ההבדל בין עברית לאנגלית – איזו שפה קצרה יותר בשירה ובפרוזה, ממה נובע ההבדל הזה ואילו פתרונות מוצאים מתרגמים כדי להתגבר על ההבדל (למשל, שימוש בכינוי חבור: אהבתיה, או שימוש בעתיד במקום הווה). צור גילה איך מצליחים לתרגם שיר שיש בו משחק מילים, ואם היה שיר שהוא התחיל לתרגם אבל משך את ידו ממלאכת התרגום בגלל הקושי לתרגמו. עוד שיתף מדוע בתרגומיו הוא מהדר בחריזה יותר מכותב השיר המקורי(!) ובעיניו אין בכך חוצפה אע"פ שהוא משנה ממה שכתוב במקור, וגם השיב על השאלה אם תרגום שיר הוא יצירה חדשה של המתרגם. בשיחה גם תקבלו כלים לזהות את "מחלת התרגמת", קרי: איך לזהות טקסט מתורגם שאינו עברי מקורי (רמז: חפשו הרבה תוארי פועל ושימוש בסביל ובהסגרים), וגם תקבלו שלושה עקרונות מרכזיים כדי להיות מתרגמים טובים הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה.. *** צור ארליך – מתרגם, משורר, עורך, מבקר ספרות, עיתונאי ופובליציסט. בוגר ספרות עברית ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בעל טור שירה שבועי במקור ראשון, עורך משנה בכתב העת השילוח, העורך הראשי של ספריית שיבולת. תרגם שירים שראו אור בספרים, כגון: אל דביר החשכה (של אלפרד טניסון), מסה על הביקורת של אלכסנדר פופ, ומבחר מגוון של משוררים רבים, באנגלית וגם ביידיש, בספר נוסח עברי. אלבום מוזיקלי משיריו ראה אור – אלבום הילדים יֶרח פרח וחליל. תרגם ספרי עיון רבים, ובשנים האחרונות הוא מוכר יותר בעיקר בגלל תרגומיו לספרים של הרב יונתן זקס. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 54: ועדת השמות הממשלתית: אֵילו שמות היא פוסלת ולמה / פרופ' יואל אליצור 59:37

2 years之前59:37

59:37

מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית *** מה אתם יודעים על ועדת השמות הממלכתית – הוועדה שקובעת את שמות המקומות בארץ? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור, חבר בוועדת השמות, גיליתי שלוועדה יש כמה עקרונות מעניינים: לא לשמות לועזיים של אישים (קריית מוצקין או כפר ביאליק, למשל), לא למתן שמות זיכרון לאנשים שנפטרו או נפלו (כפר פינס, למשל). עוד גיליתי שהם עובדים התנדבות (מובן ששאלתי "אבל למה???"), ושלא אחת שרים ואנשי ממשלה עוקפים את הוועדה ומה הוועדה עושה כשזה קורה. שאלתי את פרופ' אליצור אם הוועדה עדיין נאמנה להנחיה של בן גוריון לאנשי הוועדה: "להרחיק את השמות הערבים מטעמים מדיניים: כשם שאין אנו מכירים בבעלותם הפוליטית של הערבים על הארץ, כן אין אנו מכירים בבעלותם הרוחנית ובשמותיהם", וגם אם התגלעו חילוקי דעות בנושא בוועדה (התשובה: כן) ואם לוועדה יש סמכות ביהודה ושומרון. עוד דיברנו על תעתיק שמות המקומות לאנגלית ולערבית (מי אינו מכיר את פתח tiqwa או tikva) – אם הוועדה מחליטה על תעתיק או האקדמיה ללשון. בשיחה העמקנו בתהליך מתן השמות – האם מבקשים את האישור התושבים או ראש העיר או המועצה? ומה עושים כשהתושבים אינם מסכימים לשם מסוים, כמו: נווה צוף (השם שבפי התושבים) לעומת חלמיש (השם הרשמי); מעלה חבר (השם שבפי התושבים) לעומת פני חבר (השם הרשמי). בשיחה עלו הרבה סיפורים מעניינים: מה עושים כשהעירייה מחליטה לקרוא לכביש שמחבר בין יישובים בשם "דרך משה כחלון" והשר כחלון עצמו השתתף בטקס ההשקה אבל ועדת השמות מתנגדת לשם? מה קורה כשמקימי המקום מתחייבים לתורם לקרוא את המקום על שמו (מקרה כפר רוזנוולד לעומת זרעית) מה חשבה הוועדה על השמות: מחלף רחבעם זאבי ודרך יצחק רבין מה קורה כשהיזם קבע את שם המקום (מקרה גבעות עדן) אבל ועדת השמות מתנגדת ומייד מקבל מכתב מהעו"ד של היזם? כיצד השם הלועזי רמת טראמפ עבר את הוועדה, ומהו ההבדל החשוב בין רמת הנשיא טראמפ ובין רמת טראמפ? למה התנגדה הוועדה לשם יהוד-מונסון? *** פרופ' יואל אליצור – חבר בוועדת השמות הממשלתית, חבר באקדמיה ללשון העברית, וחוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית, התנ"ך ועוד. בוגר החוג ללשון באונ' העברית. כתב את הספר "שמות מקומות קדומים בא"י השתמרותם וגלגוליהם" בהוצאת יד בן צבי והאקדמיה ללשון העברית. כתב מאמרים רבים, חלק מהם – בעיקר מהזווית הגאוגרפית – גם בעלי השלכה הלכתית. היה הראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות, וראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 53: עולם הלשון בשירות עולם הגאוגרפיה וההיסטוריה / פרופ' יואל אליצור 1:11:32

2 years之前1:11:32

1:11:32

איך ניגשים לחקור אם שם מקום נתון הוא השם המקורי, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות יישובים עתיקים, והאם יש קשר בין פלסטין ובין פְּלֶשֶת ופלישתים, וכיצד קרה שדווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור שוחחנו על איך מזהים שמות מקומות עתיקים וכיצד מוודאים שמות עתיקים מן העבר. *** פרופ' אליצור שיתף מהן העקרונות לזיהוי שם מקום עתיק, והסביר את פירוש שמות הערים: טבריה, אשדוד ואשקלון (וגם: אך מקרה הוא שאשקלון, אשדוד ואכזיב פותחות באל"ף?). דיברנו על התערערות הגרוניות בשמות מקומות בארץ ישראל, על יידוע שמות מקומות (הרמה, הגלבוע, השומרון, הגליל, הבשן, הנגב), וגם על יידוע המין, וכן על חילופי ש-ס מעברית ליוונית: שלמה-סלומון, שמשון -סמסון, סבטיון-שבת, ושם המתחם בתל אביב: שׁרונה או שׂרונה. **** פרופ' יואל אליצור – איש לשון, חוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית, התנ"ך ועוד. בוגר החוג ללשון באונ' העברית. כתב דוקטורט בנושא "שמות מקומות עתיקים שנשתמרו בפי הערבים בארץ - הבחינה הלשונית", שעליו מבוסס ספרו "שמות מקומות קדומים בא"י השתמרותם וגלגוליהם" בהוצאת יד בן צבי והאקדמיה ללשון העברית. כתב מאמרים רבים, חלק מהם – בעיקר מהזווית הגאוגרפית – גם בעלי השלכה הלכתית. היה הראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות, וראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים, וגם חבר באקדמיה ללשון העברית, וכן חבר בוועדת השמות הממשלתית. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 52: למה לאקדמיה ללשון אין שם עברי? / פרופ' משה בר-אשר, הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון 56:01

2 years之前56:01

56:01

האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית. *** לאחר כ-30 שנות כהונה פרופ' משה בר אשר פורש מפקידו כנשיא האקדמיה ללשון ומשתף איך הוא מרגיש כשהוא שומע "הנשיא לשעבר", מה הדבר שהוא הכי גאה שעשה בעת כהונתו ועל מה הוא מצטער שלא הספיק לעשות, וגם נותן טיפ לנשיא החדש. בשיחה עימו דיברנו על "שלוש שקל", "ארבע הילדים" והסיכוי שהאקדמיה תכשיר את הצורות האלה, מה דעתו על הנקודה המגדרית והשפה המגדרית ועל הנכחת הנשים בשפה (ברוכימות הבאימות), ועל מעמד העברית היום – מתי היא תקבל מעמד של לשון עצמאית. גם דיברנו על המיליון ההיסטורי – מתי הוא יסתיים, מתי יהיה מילון אטימולוגי לשפה העברית, ולא תאמינו: יש תאריך משוער לשני הדברים! עוד הביע הנשיא את היוצא את דעתו על ראשי ממשלה ונשיאים שנואמים באנגלית במקום בעברית ועל האוניברסיטאות שמלמדות קורסים באנגלית במקום בעברית וגם מחייבות כתיבת מאמרים באנגלית. כבוד הנשיא היוצא סיפר סיפור מופלא על הכבוד שרוחשים לעברית בעולם, וגם נתן לי מחמאה מיוחדת ובגללה הסמקתי מעט (חדי עין יראו זאת בגרסת הווידאו של הפרק). ואם תהיתם – יש תשובה מנומקת היטב מדוע למוסד העליון ללשון העברית יש שם לועזי: האקדמיה ללשון. *** פרופ' משה בר אשר – הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון. פרופ' אמריטוס בחוג ללשון העברית האונ' העברית, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היה נשיא הארגון "ברית עברית עולמית". חתן פרס ישראל ועוד הרבה פרסים. כתב הרבה ספרים, מאמרים, מגדולי המומחים לשון חז"ל בימינו. *** *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 51: לשון הפיוט הספרדי בעידן "תור הזהב" / פרופ' אפרים חזן 1:00:46

2 years之前1:00:46

1:00:46

למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית. *** המשך היסטורי של הפרק הקודם שעסק בפיוט הקדום: בשיחה עם חוקר הפיוט פרופ' אפרים חזן דיברנו על השאלה מדוע הפיוט הארץ ישראלי הקדום לא השפיע על שירת ספרד, סקרנו את המשוררים הגדולים בתור הזהב, הכרנו את כללי השירה והלשון הנוקשים שכתב משה אבן עזרא וניסינו להבין אם מישהו פעל במדויק לפיהם. שוחחנו על החידוש הגדול של שירת ספרד – שירי חול, והגדרנו מהי שירת קודש ומה שירת חול. עוד דיברנו על השפעת הערבית על הפיוט, בדגש על אימוץ כללי השירה הערבית לעברית, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות זאת (רס"ג, דונש ותלמידי מנחם בן סרוק). ראינו דוגמות להשפעת המשקל בשירה על שינוי בפיסוק, בניקוד ובאוצר המילים של הפיוטים, והרחבנו על תפיסות שונות במשקל בשירה: בשירה המקראית, בשירת ספרד ובשירה המודרנית. הכרנו את המונח יתד, תנועה, אזור ובית (ומכאן המונח "בית" בשירים עד היום!), גיליתי איך המשורר התכוון שנקרא את השורה "בטרם כל יציר נברא" בפיוט "אדון עולם", וחתמנו את השיחה במה שקרה לעולם הפיוט הספרדי אחרי גירוש ספרד ותור הזהב. *** אפרים חזן - חבר האקדמיה ללשון העברית ופרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית ובמחלקה לספרות עם ישראל באונ' בר אילן, חוקר פיוט ושירה בעיקר של יהדות צפון אפריקה, בדגש על תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת רבי יהודה הלוי. היה המפקח הארצי בתחום לימודי הספרות בחמ"ד - החינוך הממלכתי דתי, והיה ראש החוג לספרות עם ישראל ודקן הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. ואם השם שלו מוכּר לכם כנראה קראתם את אחד ממאמריו בתחום השירה והפיוט או את אחד מספריו – הפופולרי שבהם: החוברת שכתב על שירת ספרד בסדרת סדרי האונ' הפתוחה "פרקים בתולדות הלשון העברית" – או שהייתם תלמידים שלו בתחום הספרות או הלשון באחת המכללות להכשרת מורים באחד האוניברסיטאות (כמוני, הייתי תלמיד שלו בבר אילן). בעל העיטור "יקיר ירושלים" וגם זכה בפרס למפעל חיים לחקר קהילות ישראל ע"ש הנשיא בן־צבי. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 50: לשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום / פרופ' אפרים חזן 1:06:46

2 years之前1:06:46

1:06:46

מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל. *** מדהים שמילים שהומצאו לפני שנים רבות רק לצורך שירה משמשים עד היום. זה מה שקרה למילה תֶשֶר – בעבר חלופה למילה תשורה והיום חלופה לטיפ. בשיחה עם פרופ' אפרים חזן דיברנו על עולם הפיוט הקדום: הפיוט הקדם קלסי והפיוט הקלסי - על ההבדלים בחריזה, בכינויים ובאקרוסטיכון. מי המציא את החריזה (האם שוב אנחנו היהודים), מתי התחילו לחתום את שם המחבר באקרוסטיכון, ומה אנחנו יודעים על הפייטנים הקדומים: יוסֵי בן יוסֵי, הקליר (שחתום על תשר ועל צָג) ויניי. דנו בסוגיה המרתקת אם לשון הפיוט הקדום (שמכונה לשון "אץ קוצץ" על שם פיוט שפותח במילים אלה ונחשב קשה להבנה) הייתה לשון מלאכותית או לשון דבורה, באיזה אוצר המילים השתמשו: מלשון המקרא או מלשון חז"ל, וגם הרחבנו על המאפיינים הלשוניים בפיוט הקדום - בַּפּועל, בשם ובסגנון: צורות קצרות, צורות סביל במשמעות מיוחדת (חופזו - במקום: יצאו בחיפזון), שימוש מיוחד בבניין הפעיל (מקשיב אותך = אני גורם לך להקשיב), הוספת כ"ף לפועל בעבר (כְּחז = כְּראה), ריבוי מלעיל (תֶשֶר במקום תשורה, מַחַן במקום מחנה), סמיכות הפוכה (יערי חזיר = חזירי יער; ברך כריעה = כריעת ברך), סמיכות השׂגב (גובה סולם = סולם גבוה, זמני ששון = ששון הזמנים; חגי נדבה = נדבת החג), שיטת הכינויים ועוד. דיברנו על על הגניזה הקהירית שבזכותה יש בידינו פיוטים רבים כל כך, והצגנו את הביקורת של רבי אברהם אבן עזרא על לשון הפיוט הקדום. *** פרופ' אפרים חזן - חבר האקדמיה ללשון העברית ופרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית ובמחלקה לספרות עם ישראל באונ' בר אילן, חוקר פיוט ושירה בעיקר של יהדות צפון אפריקה, בדגש על תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת רבי יהודה הלוי. היה המפקח הארצי בתחום לימודי הספרות בחמ"ד - החינוך הממלכתי דתי, והיה ראש החוג לספרות עם ישראל ודקן הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. ואם השם שלו מוכּר לכם כנראה קראתם את אחד ממאמריו בתחום השירה והפיוט או את אחד מספריו – הפופולרי שבהם: החוברת שכתב על שירת ספרד בסדרת סדרי האונ' הפתוחה "פרקים בתולדות הלשון העברית" – או שהייתם תלמידים שלו בתחום הספרות או הלשון באחת המכללות להכשרת מורים באחד האוניברסיטאות (כמוני, הייתי תלמיד שלו בבר אילן). בעל העיטור "יקיר ירושלים" וגם זכה בפרס למפעל חיים לחקר קהילות ישראל ע"ש הנשיא בן־צבי. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 49: "התחנה הבאה": על עולם הכריזה, הקריינות והלשון / הקריין אייל גלברג 1:08:43

2 years之前1:08:43

1:08:43

למה הוא אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד, האם הוא מקריין במלעיל או במלרע את שמות התחנות "שוק הכרמל" ו"אלי כהן" והאם גוגל-מוגל באמת עוזר כשצרודים – שיחה עם הכרוז והקריין אייל גלברג. *** תתפלאו אבל הקריין שמקריין את שמות תחנות האוטובוס אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד. למה ואיך הוא יודע לקריין זאת נכון - בשיחה מיוחדת עם הקריין והכרוז אייל גלברג, האיש מאחורי "סליחה, מסכה" ו"התחנה הבאה" בתחבורה הציבורית. עוד דיברנו על ענייני עברית בעולם הקריינות: האם הוא מקריין "רחוב אלי כהן" במלעיל או במלרע, ועל התגובה הקטלנית שקיבל על הקריינות שלו ל"שוק הכרמל". אייל שיתף מה דעתו על "דחיפת" מילים בעברית בפרסומת (כמו: יישומון-אפליקציה), על חשיבות הדיקציה בעולם הקריינות (נסו לומר "צומת טירה") ועל חיתוך הדיבור בעברית. וגם יש סודות מחדר העבודה: מה שיטת העבודה שלו כשהוא נדרש לקריין את כל שמות התחנות בארץ, מה הוא עושה אם הוא צרוד לפני הקלטה חשובה, האם גוגל-מוגל באמת עוזר, וגם מה הוא לעולם לא יקריין כי זה הקו האדום שלו. ובסוף הפרק הפתעה: אייל מותח אישה שצלצלה אליו ולא הבינה אם היא מדברת עם בן אדם או עם הקלטה. *** אייל גלברג הוא קריין וכרוז, מוכר בעיקר מהכריזה באוטובוסים (הקול של דן, אגד, אגד תעבורה, אלקטרה אפיקים, אקסטרה, תנופה, מטרופולין – ובקרוב הרכבת הקלה הקו האדום בתל אביב), אבל גם מקריין פרסומות, תשדירים, חסויות, סרטי תדמית, נתיב קולי. בעל טיקטוק פעיל ומגניב, אינסטגרם, פייסבוק וגם אתר אינטרנט. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 48: העברית בראי ההיסטוריה (ג) – מגירוש ספרד עד ימינו / ד"ר חנוך גמליאל 57:11

3 years之前57:11

57:11

למה המשיכו המגורשים לשמר את שפת ארץ מוצאם, איך קרה שבניגוד לדעתו של הרצל וכנגד כל הסיכויים חזרה העברית להיות השפה הרשמית, כיצד השפיע העידן המודרני (האמנציפציה ועוד) על העברית, מה ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו ומהן המסקנות המעשיות מסדרת הפרקים הזו. *** בחלק השלישי והאחרון במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו במה שקרה לעברית לאחר גירוש ספרד וגירוש יהודי אשכנז - גירוש שחולל לא רק שינוי דמוגרפי עצום אלא גם שינוי לשוני. אחת התופעות המרתקות והמסקרנות היא מדוע מגורשי ספרד וצרפת המשיכו לדבר את הלהגים שלהם בארצות החדשות ולא זנחו אותם כמו שקורה תמיד לכל קהילת מהגרים הנטעמת במקום החדש ולכן משנה את שפתה. עוד תופעה מרתקת היא איך קרה שדווקא העברית חזרה להיות הלשון של עם ישראל כשבפועל היו סיבות רבות מדוע אין סיכוי שזה יקרה לה, כמו שרבים וטובים חשבו, כולל הרצל וראשי ההנהגה! עוד דיברנו בפרק על השפעת העידן המודרני (המהפכה התעשייתית, האמנציפציה, שוויון זכויות וההתעוררות הלאומית) על לשונות היהודים ועל מעמד העברית, על מלחמת השפות, על איך הפכה העברית לשפת הרשמית בתקופת המנדט, וגם כיצד ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו על הפיכת שפות מתות לחיות. ויש גם כמה מסקנות מעשיות מסדרת הפרקים הזו: על הכוח של הציבור הרחב בשאלת מעמד העברית, על הקשר בין התפתחות העברית דווקא כשעם ישראל בארצו, ועל העברית כנס תרבותי-לאומי והטעות שעושים היום כשכותבים ספרים ומאמרים באנגלית בלבד. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. כתב את הספר מכל הלשונות (עם עשהאל אבלמן). עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה.בוגר ישיבת הר עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. לפרקים קודמים שבהם התארח בקולולושה ד"ר גמליאל: "קולולושה" פרק 11: לא תאמינו מה השורש של נדד, שתה וקם / עם ד"ר חנוך גמליאל "קולולושה" פרק 12: נעים להכיר: ד"ר רש"י – בלשן, מדקדק ולשונאי / עם ד"ר חנוך גמליאל "קולולושה" פרק 46: העברית בראי ההיסטוריה (א) – תקופת המקרא / ד"ר חנוך גמליאל "קולולושה" פרק 47: העברית בראי ההיסטוריה (ב) – תקופת חז"ל עד גירוש ספרד / ד"ר חנוך גמליאל *** עוד הרחבות ודברים שהוזכרו בפרק - באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 47: העברית בראי ההיסטוריה (ב) – תקופת חז"ל עד גירוש ספרד / ד"ר חנוך גמליאל 1:01:30

3 years之前1:01:30

1:01:30

על ההשתלטות של הארמית על העברית, על ההשפעה של כישלון מרד בר כוכבא על העברית, ועל עליית הנצרות והאסלאם והשפעתן על העברית – החלק השני במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל *** בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו בתקופת לשון חז"ל דרך ימי הביניים עד גירוש ספרד. בפרק דיברנו על מגוון נושאים: בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו בתקופת לשון חז"ל דרך ימי הביניים עד גירוש ספרד. בפרק דיברנו על מגוון נושאים: *על לשון חז"ל - מניין צמחה ואיזו לשון היא משקפת, על סיפור המשרתת של רבי יהודה הנשיא על הידע הלשוני בעברית של התנאים באותה התקופה *ההשתלטות של הארמית על העברית - על הסיבה שכתבו את הקדיש בארמית ומדוע אומרים בקדושה פסוקים בארמית מה אנחנו יכולים ללמוד על היעלמותה של הקהילה היהודית באלכסנדריה במצרים ועל אי פרסומו של פילון אלכסנדרוני בקרב הציבור היום *על הנתק התרבותי-תוכני הכואב שנוצר כשכותבים לא בעברית אלא בשפות אחרות *על התקופה היוונית והשפעתה על השפה העברית - על הקרב הלשוני בין הארמית, היוונית והעברית, באיזו שפה דיברו החשמונאים' ועל ההשפעה של מרד בר כוכבא על השפה העברית, על ההגייה ת' במקום "את" שמופיעה כבר אצל בר כוכבא *על "הגטו" של העברית בבית הכנסת ובטקסים הדתיים ועל הצמצום התרבותי של הנשים בידע בעברית *על עליית האסלאם והנצרות והשפעתן על העברית: - על היהודים במרחב המוסלמי - על המעבר מארמית לערבית, על התרגומים של כתבי היוונים לערבית, על השירה העברית בספרד וההשפעות מהשירה הערבית, על העברית המשוערבת - על היהודים במרחב הנוצרי - על הכתיבה בעברית דווקא ועולם הפיוט בעברית *על יהדות טבריה - על הקפדתם לדבר בעברית דווקא, על בעלי המסורה, מערכת הטעמים והרנסנס לשוני. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה.כתב את הספר מכל הלשונות (עם עשהאל אבלמן). עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה.בוגר ישיבת הר עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 46: העברית בראי ההיסטוריה (א) – תקופת המקרא / ד"ר חנוך גמליאל 44:05

3 years之前44:05

44:05

על הקשר בין שפה לזהות לאומית, באיזו שפה דיבר אברהם אבינו, על להגים בעברית שבימי המקרא ועוד – חלק ראשון מתוך שלושה המציג את הסיפור ההיסטורי של השפה העברית, מסע של כ-4000 שנה! *** באיז שפה דיבר אברהם אבינו, מה היו השמות הקדומים של השפה עברית ועל הקשר בין שפה ובין זהות לאומית – בשיחה עם ד"ר חנוך גמליאל, מחבר הספר "מכל הלשונות" יצאנו למסע אל ההיסטוריה של העברית – למן הימים שלפני אברהם אבינו ועד החזרה לארץ מגלות בבל עם עליית עזרא ונחמיה. עוד דיברנו על על המהפכה שעשה עזרא הסופר – שינוי הכתב, על מאפייני העברית המקראית המאוחרת ועל איום הארמית על העברית, כיצד הפכה הארמית לשפה הבין-לאומית והדיחה את האכדית, שמענו על להגים בעברית שבימי המקרא וגם מה היו השמות הקדומים של העברית. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. כתב את הספר מכל הלשונות (עם עשהאל אבלמן). עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה. בוגר ישיבת הר עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** לפרקים קודמים שבהם התארח בקולולושה ד"ר גמליאל: "קולולושה" פרק 11: לא תאמינו מה השורש של נדד, שתה וקם / עם ד"ר חנוך גמליאל "קולולושה" פרק 12: נעים להכיר: ד"ר רש"י – בלשן, מדקדק ולשונאי / עם ד"ר חנוך גמליאל *** עוד הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 45: מרוקאי, תימני, רוסי – מסע בין מבטאים בעדות ישראל / ד"ר אורי מלמד 1:06:56

3 years之前1:06:56

1:06:56

עברית במבטא מרוקאי, עברית במבטא תימני, עברית במבטא רוסי ועוד – מסע בין עדות ומבטאים בישראל, ומה מאפיין כל מבטא ומבטא. *** למה כשעולים מרוסיה מדברים עברית הם הוגים את הה"א כמו חי"ת ולמה אצל עולים מהונגריה אין חי"ת בכלל, איזו הגייה משקפת השירה של עופרה חזה לעומת גילה בשארי, ועל ההגייה המיוחדת של תנועת a בפרסית – בפרק שכולו מסע בין תרבויות, עדות ומבטאים תבינו טוב יותר את הרי"ש האמריקאית, למה עולי מרוקו הוגים שי"ן כמו סמ"ך, למה העולים מצרפת אומרים דֶלֶ֫ת במלרע ולא במלעיל ולמה בעברית בהגייה יידישאית כמעט כל דבר במלעיל. וגם: תקבלו ארגז כלים להבין את ההגייה התימנית בבית הכנסת ותגלו מה הוריש לנו המבטא הגרמני לעברית שלנו. *** להלן סיכום המאפיינים העיקריים שנידונים בפרק: רוסית - לא מיידעים | הה"א הוגים כמו חי"ת | הוספת חצי תנועה בתנועת i יידיש - כל תנועת e הגויה ey | הטעמה מלעילית | אין גרוניות | סיומת לא מלאה של -ים/-ות תימנית - יאאאא/אהההה בתחילת המילים | קו"ף עמוקה | הגיית גרוניות | רי"ש מתגלגלת | הגיית הפתח הגנוב (ריח, ניחוח, שומע) | הגיית הוי"ו | קמץ הוגים o | סגול הוגים a | הגיית דגשים חזקים | צד"י חזקה פרסית - הגייה מיוחדת של תנועת a | הוספת נישוף בתנועות | הנגנת המבטא מרוקאית - שווא שהוגים כחיריק | יאאאא/אהההה בתחילת המילים | שי"ן שהוגים כמו סמ"ך (ישן= יסן) | הגיית גרוניות צרפתית - אין מלעיל | הנגנת המבטא | הדגשה של הברות סגורות בסוף המילה והוספת חצי תנועה הונגרית - לא הוגים חי"ת | מלעיליות | הדגשה של תוספת נישוף גרמנית - משיכה מלעילית | הנגנת המבטא | השקעה בצלילים | אין גרוניות אנגלית - רי"ש אמריקאית | שרידים של הקמץ היידישאי | קצת ey עברית - היעלמות הה"א | אין גרוניות | אין וי"ו היסטורית ואין צד"י היסטוריות *** ד"ר (הרב) אורי מלמד – חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית במדור לספרות ימי הביניים, פרוזה ושירה. מחקריו עוסקים בבלשנות החברתית והתרבותית על רקע תופעות הלשון במבטא ובכתיבה. והוא עוסק במחקרים שונים ומגוונים הנוגעים לתרבות יהודי תימן לדורותיה. הדוקטורט שלו בנושא "אוצר המילים בתרגומים העבריים לפירוש המשנה לרמב"ם (סדר זרעים). *** עוד פרקים בקולולושה בהשתתפות ד"ר מלמד: פרק 37: ביטויים שלא דמיינתם שעברו "גיור" לעברית פרק 44: העברית המשוערבת – עברית בלבוש ערבי / ד"ר אורי מלמד עוד הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 44: העברית המשוערבת – עברית בלבוש ערבי / ד"ר אורי מלמד 1:01:09

3 years之前1:01:09

1:01:09

אוצר מילים, מין דקדוקי ומבנים תחביריים – תכירו את העברית המשוערת בימי הביניים: כותבים בעברית אבל חושבים בערבית, ויש לכך השפעות על העברית, כולל על עברית ימינו! *** זה ניב עברי שאינו מוכר דיו: העברית המשוערת (ועוד שמות לה: עברית תיבונית או ערבית יהודית) – עברית ששימשה בימי הביניים גם בכתיבה (ספרותית ומתורגמת) וגם דיבורם של היהודים בתקופה הזאת. רס"ג כתב את אמונות ודעות בערבית-היהודית (ערבית באותיות עבריות), הרמב"ם כתב את פירוש המשניות בערבית, כך גם ריה"ל בספר הכוזרי ואבן ג'נאח בספר הדקדוק שלו ספר הרקמה. משפחת אבן תיבון תרגמה את כתביהם לעברית, אבל לעברית שהושפעה רבות מערבית. וכך גם לא אחת כשהרמב"ם או אבן עזרא ואפילו ריה"ל בשירתו הטהרנית ואחרים כתבו בעברית הם הושפעו מהערבית בכתיבתם (הרמב"ם: "לידע שיש שם מצוי ראשון"; ריה"ל: "דרשתיך ואם מלכך אין בך" – ואם = אע"פ). השפעת הערבית על העברית בתקופה ההיא גרמה לשינוי מין דקדוקי של מילים (זה ההסבר ל"קבל האמת ממי שאמרו" במקום "שאמרה" - אמת הפכה מנקבה לזכר; וכן: "והאמת יורה דרכו"), להרחבת הסיומות -וּת להפשטה ושינוי המין הדקדוקי שלהן (למשל: טעות לעולם חוזר), לשאילת מילים מערבית לעברית (אופק, לחן, הנדסה, אלגברה), להוראה חדשה למילים ישנות (מעתיק – במשמעות חדשה של מתרגם) ולהשפעות תחביריות (שיבוץ הכינוי הרומז לפני הגרעין שלו: זה המאמר במקום המאמר הזה; חוסר שימוש ב"את" - כמו שנהג בן-גוריון). בפרק תכירו את המילים והביטויים העבריים שמשולבים באוצר המילים של הערבית המשוערת, כיצד העברית המיוחדת הזו הביאה להרחבה ולחידוש במשמעויות, בצורות ובמבנים בשפה העברית המשמשים עד ימינו אנו(!) וגם תקבלו טיפים מהרמב"ם איך נכון לתרגם משפה לשפה. *** ד"ר (הרב) אורי מלמד – חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית במדור לספרות ימי הביניים, פרוזה ושירה. מחקריו עוסקים בבלשנות החברתית והתרבותית על רקע תופעות הלשון במבטא ובכתיבה. והוא עוסק במחקרים שונים ומגוונים הנוגעים לתרבות יהודי תימן לדורותיה. הדוקטורט שלו בנושא "אוצר המילים בתרגומים העבריים לפירוש המשנה לרמב"ם (סדר זרעים). *** עוד פרק בהשתתפות ד"ר מלמד: "קולולושה" פרק 37: ביטויים שלא דמיינתם שעברו "גיור" לעברית. לכל הפרקים של קולולושה, כולל הרחבות ומראי מקומות על הפרק - היכנסו לאתר לשוניאדה: https://did.li/pbWw5…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 43: למה ערבים אומרים "ביוף"? על השפעת העברית על הערבים בישראל / ד"ר עבד אלרחמן מרעי 49:32

3 years之前49:32

49:32

לא מקובל עליי, ברוך ה', ביוף - מבחינת המיעוט הערבי בארץ, העברית הקטנה שלנו היא השפה הגדולה, ולכן בפועל משפיעה על הערבית גם באוצר המילים וגם בביטויים. ומה חושבים על כך הערבים ברחבי העולם? *** תמיד מדברים על השפעה של שפות העולם הגדול על העברית הקטנטנה שלנו, והינה בפרק הזה המשוואה מתהפכת - העברית היא השפה הגדולה והיא משפיעה על אחותה הקטנה - הערבית שבפי הערבים שחיים בישראל. ערבים רבים שחיים בישראל משלבים מילים עבריות בדיבורם בערבית, כמו: קופת חולים, ביטוח לאומי, תחנה מרכזית, לא מקובל עליי ואפילו ברוך ה'. ערבים רבים משוכנעים שהמילה "בסדר" היא מילה ערבית לכל דבר. בשיחה עם ד"ר עבד אלרחמן מרעי דיברנו על המקומות שמושפעים יותר ופחות (הגליל, המשולש והנגב), על שאילת ביטויים (לא יעזור בית דין, אל תבלבל את המוח), על יצירת פעלים מעורבים (הזמנתי אולם = אזמנת פי אלאולם), מה עושים כשבמעבר מעברית לערבית אין הצליל המתאים (כן, זה קשור ל"ביוף" במקום "ביוב" ו"בִּיתָה" במקום "פיתה"), והאם הערבים בעולם חושבים שהערבים פה הורסים את הערבית. עוד דיברנו על מילים בקוראן שמקורן בעברית וגם שוחחנו על האקדמיה ללשון הערבית שנמצאת בישראל. פרק זה הוא מעין המשך לפרק הקודם בקולולושה שבו התארח ד"ר עבד אלרחמן מרעי: סבבה, אחלה, יצאת גבר – השפעת הערבית על העברית: https://did.li/WxQNf *** ד"ר עבד אלרחמן מרעי - לשעבר ראש החוג ללשון עברית וספרותה במכון האקדמי להכשרת מורים ערבים במכללת בית ברל. מומחה לספרות העברית של ימי הביניים וחוקר את שתי השפות – העברית והעברית בישראל. חבר האקדמיה ללשון הערבית בישראל. כתב את הספר "ואללה בסדר – דיוקן לשוני של הערבים בישראל", וכן את "שפה אחלה – שילוב הערבית בעברית הישראלית". *** לכל הפרקים של קולולושה, היכנסו לאתר לשוניאדה: https://did.li/pbWw5…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 42: סבבה, אחלה, יצאת גבר – השפעת הערבית על העברית / ד"ר עבד אלרחמן מרעי 54:15

3 years之前54:15

54:15

בן יהודה ראה בה שפה אחות שאפשר לחדש בה מילים, ז'בוטינסקי ואחד העם לא הסכימו עימו, אבל הערבית לא שאלה איש והשפיעה על העברית במגוון תחומים. שיחה על ההשפעה מימי הביניים ועד ימינו: ביטויים שאולים (יצאת גבר!), "גיור" מילים (התבאס, לכייף) ועוד הפתעות. *** המפגש בין עם ישראל לערבים החל לפני שנים רבות, וּכבר בתנ"ך מופיעה המילה "ערבי". יש ארבע תחנות מרכזיות של מגע בין העברית לערבית, ובכל תקופה שאלנו מן הערבית מילים: בִּימי הביניים - אופק, אקלים, לחן ועוד; בִּתקופת "חידוש העברית" לפני כ-150 שנה - גרב, טרי, אדיב ועוד; מילים מימי המנדט הבריטי - סחתין, מבסוט, אהלן ועוד; ומילים שחדרו לעברית עם גל העלייה של העולים מעָדות המזרח - מסטול, יעני, סחבק ועוד. בשיחה עם ד"ר עבד אלרחמן מרעי דיברנו על התחנות השונות, הדגמנו ביטוים השאולים מערבית (כלב נובח לא נושך, למשל), ואיך העברית "מגיירת" מילים ערביות: יצירת פעלים עבריים ממילים בערבית (התבאס, לכייף), יצירת סיומת רבים עברית (כפאות, ערסים), שילוב מילות יחס או מילים שלמות (בכיף, יאללה בסדר). עוד דיברנו על שינוי הגייה מהערבית לעברית (חפלֶה -> חפלָה) ושינויי כתיב (הבלה -> אבלה). *** ד"ר עבד אלרחמן מרעי - לשעבר ראש החוג ללשון עברית וספרותה במכון האקדמי להכשרת מורים ערבים במכללת בית ברל. מומחה לספרות העברית של ימי הביניים וחוקר את שתי השפות – העברית והעברית בישראל. חבר האקדמיה ללשון הערבית בישראל. כתב את הספר "שפה אחלה – שילוב הערבית בעברית הישראלית", וכן את "ואללה בסדר – דיוקן לשוני של הערבים בישראל".…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 41: "כשאתה נכנס להיריון" - שימושים מיוחדים ל"אתה" / פרופ' זהר לבנת 51:04

3 years之前51:04

51:04

לימדו אתכם ש"אתה" משמש רק לנוכח זכר? תחשבו שוב. בפרק תכירו "אתה" בפנייה של אישה לאישה גם בדיון בנושאיים נשיים, "אתה" שאינו פונה למי שמולי אלא למישהו כללי, וגם כמה מילים על העברית המאתגרת של מרב מיכאלי *** גם כשאישה מדבר אל אישה וגם כשהיא מדבר על הנושאים נשיים למהדרין אפשר לשמוע משפטים כמו "כשאתה נכנס להיריון" או "בתור מפקדת אתה נחשף לסיפורים ממש מעניינים ועצובים" (אינכם מאמינים? יש הקלטות בפרק). איך קרה ש"אתה" - מילה שפונה לנמען ממין זכר - משמשת גם לנמענת ממין נקבה (כולל בפרסומת "סובלים מאנדומטריוזיס?" – אנדומטריוזיס היא מחלה שקשורה לאיברים הנשיים), ו"אתה" אפילו משמשת לציון "כל בני האדם" או "אחר" שהוא בבירור לא הנמען ולא הנמענת שמולי. כלומר גם כשאין פה אתה "אמיתי". בשיחה עם הפרופ' זהר לבנת דיברו על התופעה, מיפינו מתי משתמשים בה ומה מנסים להרוויח באמצעותה. עוד ביררנו אם התופעה נמצאת גם בשפות אחרות, מה מיוחד לעברית דווקא, וגם נגענו בנושא המתבקש – מה שמוגדר "ההטיה המגדרית" בשפה העברית: בעברית המין הדקדוקי בזכר אינו מסומן ולכן כולל את הנקבה, דבר המעצבן תנועות פמיניסטיות או כאלה שרוצים שוויון גם בשפה. וכן, גם דיברנו על העברית של מרב מיכאלי ואם יש לה סיכוי אמיתי להיקלט. *** פרופ' זהר לבנת היא בלשנית וחוקרת שיח מן המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר אילן, שם גם הייתה ראש המחלקה. הייתה נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש), יו"ר ועדת המקצוע ללשון העברית – ועדה שמלווה את לימודי הלשון במערכת החינוך בכל הגילים. עורכת את כתב העת "בלשנות עברית", וחוקרת בעיקר את העברית המודרנית, בדגש על תחום הפרגמטיקה, הרטוריקה וחקר השיח, הן בעברית הכתובה והן בדבורה. *** להרחבות על הפרק היכנסו לאתר לשוניאדה: https://katzr.net/22e045…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 40: חקר השיח: למה אנחנו אומרים "בקיצור", "בוא" ו"אז..." / פרופ' זהר לבנת 46:29

3 years之前46:29

46:29

"בקיצור" שאינו מקצר שום דבר, "טוב" שאנו אומרים דווקא כשאנחנו איננו מסכימים, "בוא" שאינו בקשה שמישהו באמת יבוא אליי - פרק על סַמָנֵי שיח: מה התפקיד שלהם, מתי משתמשים בהם ולמה לא כדאי להתעצבן על "כזה כאילו" בשיח דבור. *** "טוב, אנחנו מאחרים", "אז מה?", "כזה כאילו", "בוא, תרגיע" - בכל הדוגמות האלה יש מילים שאינן בשימוש המקורי שלהן. ה"טוב" אינו טוב באמת כי אנחנו מאחרים, ה"אז" אינו קשור לזמן עבר, ה"כאילו" אינו מייצג לא באמת, ו"בוא" אינה הוראה שמישהו באמת יתקרב לעברי. כך גם יש "עכשיו" שאינו מציין זמן הווה, ו"טוב" שיכול להיות משהו רע ו"בקיצור" שאינו מקצר דבר. על כל המילים המיוחדות הללו, שיש הקוראים להן "מילות חלל" (והן לא!) - בשיחה עם פרופ' זהר לבנת. היא מוכיחה שאין אלה מילות חלל סתמיות אלא יש להן תפקיד של איתות מיוחד בשיחה, וכן עוד תפקידים מעניינים. דיברנו על התפקידים, מתי משתמשים בהן ולמה, וגם שוחחנו על גלגול המשמעויות מהערך המילוני לערך מושאל שרק בגרעין שלו קשור למשמעות המקורית. *** פרופ' זהר לבנת היא בלשנית וחוקרת שיח מן המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר אילן, שם גם הייתה ראש המחלקה. הייתה נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש), יו"ר ועדת המקצוע ללשון העברית – ועדה שמלווה את לימודי הלשון במערכת החינוך בכל הגילים. עורכת את כתב העת "בלשנות עברית", וחוקרת בעיקר את העברית המודרנית, בדגש על תחום הפרגמטיקה, הרטוריקה וחקר השיח, הן בעברית הכתובה והן בדבורה. *** עוד הרחבות על הפרק באתר לשוניאדה: https://katzr.net/e45f12…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 39: אימא, צוהריים, הכול: השיקולים בקביעת כללי הכתיב המלא / עם פרופ' יוסף עופר 1:01:41

3 years之前1:01:41

1:01:41

מאחורי הקלעים של כללי הכתיב חסר הניקוד: ההחלטה לכתוב צוהריים בוי"ו, אימא ביו"ד, ההבדל המבלבל בין כל־ ובין הכול, למה נכון לקבוע כללים אחידים לכתיב, ומדוע כלליים שנועדו לציבור הרחב מחייבים ידע בניקוד - יֶדע שאין לרוב הציבור. *** אם הכללים נועדו לציבור שאינו יודע לנקד מדוע חלק מכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) מצריכים ידע בניקוד, מה הסיבה שהחליטו שנכון לקבוע כללי כתיב אחידים ולא שכל אחד יכתוב כרצונו כל עוד מבינים את שכתב, ומה הסיפור של הכתיב "צוהריים" – בוי"ו אחרי הצד"י. בשיחה עם פרופ' יוסף עופר - מי שהיה יו"ר הוועדה שקבעה את כללי הכתיב החדשים - דיברנו על השיקולים מאחורי הקלעים של ההחלטות, אילו הצעות אחרות היו ונפלו (למשל: לסמן כתב לטיני!) ולָמה העברית בעייתית בכל הקשור לכתיב (או: מה יש לאחרים שאין לנו). עוד דיברנו למה יש מילים שהכללים מחריגים ויש שלא (כמו ברֵיכה לעומת אסֵפה), והאם בעתיד יבטלו את ההבדל המבלבל בין כל־ (בלי וי"ו) ובין הכול (בוי"ו). כמו כן פרופ' עופר השיב על הטענה שנשמעת לא אחת: אִם כל כמה זמן האקדמיה ללשון משנה את כללי הכתיב מדוע הם מצפים שאנשים יקפידו על הכללים אם גם ככה ישנו אותם שוב. *** פרופ' יוסף עופר - היה יושב ראש ועד הדקדוק שדנה בכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) והיה מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית. חבר ועדת הדקדוק באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת המינוח המרכזית באקדמיה ללשון. מלמד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת הרצוג באלון שבות. תחום עיסוקו המרכזי הוא חקר המסורה והלשון העברית ופרשני המקרא. פרופ' עופר התארח בעוד פרקים בקולולושה: פרק 32: איך הוגים "שפע יששכר"? – על בעלי המסורה פרק 33: מרס"ג עד רד"ק: סקירה של מדקדקי ימי הביניים *** הרחבות על הפרק ועוד מידע תמצאו באתר לשוניאדה: https://katzr.net/14bd28…

קולולושה - עברית לשון שפה

1
פרק 38: צעצוע, חשמל, אקדח – מילים מהתנ"ך שהשתנתה משמעותן / ד"ר גבריאל בירנבאום 1:08:24

4 years之前1:08:24